ביקורות ספרים על הספר מחברת המילים הקשות
|
שולמית אברמסון כותבת יפה, מרגש, נוגע ובכל זאת הספר הזה כל כך ארוך ומפספס.
התקופה מעניינת, הסיפור טוב, אך בשלב מסויים פשוט קראתי את המשפט הראשון בכל פסקה ודלגתי לפסקה הבאה.
איפה העורכים שצריכים לקרוא ולצמצם להכרחי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ילדה בת חמש שלא מדברת. או שכן מדברת, אבל רק בלחש ורק עם סבא שלה. יש דברים כאלה, היום היו מאבחנים וקוראים לזה אילמות סלקטיבית ומחפשים טיפול אצל קלינאית תקשורת או פסיכולוגית, אבל פעם פשוט אמרו שהיא מוזרה, נתנו לה מחברת לכתוב בה מילים, וזהו. כן, היא יודעת לכתוב, הילדה בת החמש. גם אני ידעתי לכתוב בגיל חמש אלא שאצלי זה לא החליף את הדיבור אלא היה תוספת.
סבא שלה סולומון, שעלה מרודוס. הוא רוצה ים, אבל אשתו רוצה ירושלים והוא נכנע. יש דברים כאלה. הוא רק מטייל בשוק, קונה כל מיני תבלינים שמזכירים לו את החנות שעזב, ומשמר פירות וירקות בתוך צנצנות, ובשאר הזמן מטפל בנכדה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאכזב, כל כך ציפיתי לספר השני של שלומית אברמסון לאחר ההצלחת מעשה תמר שכל כך אהבתי, ספר ארוך ומייגע היה לי קשה להחזיק מעמד, אבל לא ויתרתי, לפחות הסוף היה טוב, ספר מדכא אפילו.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סבא סולומון נתן לנכדתו הקטנה והשותקת נעמי, מחברת לכתוב בה מילים קשות שהיא לא מבינה. הוא הסביר לה את המילים שכתבה, בפרשנות שמתאימה לילדה קטנה, בפשטות אך באופן מציאותי. לאחר שנפטר, נעמי הקטנה ממשיכה לכתוב המון מילים במחברת המילים הקשות, אבל כבר אין מי שיפרש אותן עבורה. היא ממשיכה לשתוק כלפי העולם, אך מנהלת עם עצמה שיחות ארוכות ונוקבות על מה שהיא רואה מסביבה, בעיקר על משפחתה הקרובה- אמא, אבא וסבתא.
כל פרק בספר מסופר מנקודת מבט של דמות אחרת בסיפור, בכתיבה מרתקת וקולחת. יש הרבה מילים קשות וסיפורים לא קלים בספר הזה וגם מוטיב השתיקה שזור בו כחוט השני. סיפור ח... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר השני של הסופרת המוכשרת הזו וגם אותו קראתי בשקיקה.
אני מתה על סיפורי מדינתינו בכלל וסיפורי ירושלים בפרט.
הספר הזה הוא אנושי מאד, אמיתי, כתוב חכם, דמויות תמימות ועמוקות, המון אהבת אדם ומעל לכל רגישות נפלאה.
הספר הזה מחולק לחמישה חלקים כאשר בכל חלק הוא מתמקד בנושא מסויים וכמובן המשכי לעלילה.
בפתיחת הספר, המספרת היא נעמי ילדה בת חמש בשיבושי לשון חיננית וילדותית אשר שבה אותי מלכתחילה.
נעמי ששותקת מיום שנולדה קשורה לסבה וסבתה מצד אמה אך יותר מכל לסבה סלומון שאיתו היא כן מדברת אבל בלחש.
סבא נותן לה מחברת ישנה של הנהלת חשבונות ומבקש ממנה לרשום בה ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
גם לי הייתה פעם מחברת מילים קשות, אלא שבשונה מהספר הזה, שבו הילדה רושמת מילים קשות שהיא שומעת, אני העתקתי מילים קשות מספרים שקראתי, ואז, בדרך כלל לפני השינה, ביקשתי מהורי שיפרשו לי אותן. עניין המחברת שלי נמשך כחצי שנה. התחלתי להזניח אותה מתוך עצלות, כי לרוב קראתי בשכיבה על המיטה ובשביל לכתוב צריך לקום - ולא התחשק לי, כך שבסופו של דבר המחברת נזנחה ואני החלטתי שלא נורא אם לא אבין כמה מילים.
מחברת המילים הקשות אכן מאחדת את הספר הזה, אבל הבעיה היא שהספר "קופץ" יותר מדי מפרשיה לפרשיה. ספר שמתחיל עם תיאור הילדה והמחברת ועם סבא נחמד שמכין ריבות יכול בהחלט להמש... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד ונעים לקריאה, לא הייתי מגדיר אותו כספר מעולה או יצירת מופת.
אך הוא בהחלט ספר מהנה.
למרות שבסיפור ישנם הרבה קטעים שנמרחים מידי וארוכים למדיי.
הספר ידבר לבני עדת יוצאי ספרד שעברו את ימי ילדותם בירושלים של שנות החמישים/שישים
יש בספר הרבה אזכורים שמעלים זיכרונות משנות הילדות.
ממליץ ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור על משפחה קשת יום בירושליים בשנות החמישים.
הספר מתואר מנקודת מבטם של הדמויות השונות בספר, במיוחד מנקודת מבטה של נעמי, ילדה בת 5.
אני אישית לא אוהבת ספרים או סרטים על ילדים כי תמיד יש לי הרגשה שעומד לקרות אסון.
בסה"כ הספר כתוב בצורה מעניינת ומושך לקריאה
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
במחברת המילים הקשות של הילדה נעמי יש מילים כמו:"לגמור את החודש", או "משהו לשים על השולחן" וגם "בעלבית" או "הסבמקצועית"
זהו ספר של מילים, לאנשים שאוהבים מילים [ואם אתם כאן אתם כנראה כאלו]
על ילדה שלא ממש מדברת, ועל משפפה שלא ממש מתקשרת
עצוב, ויפה.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"מחברת המילים הקשות" מה השם הזה אומר לכם? אילו ציפיות הוא מעורר אצליכם?
הספר מתאר משפחה בירושלים של אחרי קום המדינה דרך עיניה של ילדה שותקת (ואוספת מילים קשות שסבה יבאר לה אותן ומבלי שתהיה חלופה הולמת היא ממשיכה בזאת גם כשהוא הולך לעולמו בפתאומיות) כמו גם דרך עיניהם המתבגרות של אמה ואביה.
הספר הזה הוא הספר השני של שלומית אברמסון והחיסרון העיקרי שלו הוא שקראתי אותו אחרי הספר השלישי שלה (המהודק, המגובש והבשל יותר לטעמי... טיימינג, טיימינג...).
בספר הזה, להבדיל מספרה השלישי, (המתאר אף הוא ברגישות רבה את ירושלים שאחרי קום המדינה) הסופרת מצליחה פחות ל"ש... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לדעתי הספר עצמו כתוב טוב ומעניין אבל יש לי בעיה עם הכרונולוגיה של הסיפור. פעם היא בכיתה ד' נזכרת איך היה בגן ופעם היא שוב בבית הספר ופעם אחרת שוב בגן. בסופו של דבר הבנתי בערך מה קרה אבל יצאתי בהרגשה קצת של בילבול וחבל כי לדעתי זה לא אמור להיות ספר מתח שהקוראים אמורים להבין מה קרה וגם שם בסופו של דבר הסופר נותן את הפיתרון.
לסיכום, נהנתי לקרוא, לא נהנתי מהסוף ואני שמחה שלקחתי אותו מהסיפריה בסופו של דבר ולא קניתי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספור שמתקדם לאט תוך בניית הדמויות ומזווית ראייתן, בשלב מסויים תופס תאוצה ולא ניתן להרפות מהספר.
מרגש, נוגע ללב, עדין, כתיבה מעניינת.
בהחלט מומלץ (מעשה תמר - טוב יותר לטעמי)... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר י-פ-ה !!!
פשוט מרגש, יפה עם ביטויים שמחזירים אותך לילדות (2" כדורי אפצ" למשל..)גמעתי אותו בשקיקה צחקתי והתמוגגתי מהסופרת הנפלאה הזו!
מומלץ ביותר!
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר על השתיקה שאנשים גוזרים על עצמם ועל המחיר שהם וקרוביהם משלמים.מומלץ ביותר!
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים, מרגש ואותנטי. אהבתי אהבתי אהבתי!על פני השטח אין בספר הרבה- מסופר על חייה של משפחה שעלתה ארצה ועל הקשיים של שלושת הדורות במשפחה, אך בעצם יש בספר תיאורים מרגשים וסיפור מקסים. ממליצה בחום.!!!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נוגע וענוג.
אנשים פשוטים, אנשים קשי יום, חיים את הימים והלילות שלהם, מתמודדים הכי טוב שהם יודעים.
ככה אני אוהבת.
מצאתי את עצמי בילדה הרגישה ואהבתי אותה.
מצאתי את עצמי באמא לונה, שהמרמור שיש לה עצום ועל אישה אחרת היה אולי מתשתלט לגמרי אבל לונה חזקה והתקווה שלה לאושר לא חושבת אפילו להכבות. מצאתי את עצמי מחזיקה את ידיה לכל אורך הסיפור.
סבא וסבתא סלומון ואסתריקה כמו שהיו לי פעם, מתנה שאין לה מחיר.
אמיתי ומקסים כל כך.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעניין , כדאי לקרוא ילדה עם קשיים כותבת במחברת מילים שהיא שומעת בסביבתה הקרובה ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כל הכבוד, ספר מעולה לסופרת בתחילת דרכה, מומלץ בהחלט. דמויות אמיתיות ומורכבות, דרך כתיבה יצירתית ומרגשת. סיפור מאוד אמיתי ומאוד עצוב על זוג בישראל בשנותיה הראשונות. סוחף אותך לאורך כל הדרך, מסוג הספרים שמתחילים לקרוא ואפשר בלי להפסיק.
מה שכן, היה חסר אומץ לסיים את הסיפור לא כמו סרט אמריקאי. הפיסקה האחרונה של הספר לא תואמת את כל מהלכיו עד כה ומורידה והמציאותיות המורכבת שבו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לספר מגיעה המלצה. לא ארחיב ואפרט על העלילה, כי כבר יש כמה איזכורים, אז מי שרוצה לדעת על מה מדובר מוזמן לעיין.
ועל הספר – במרכז הספר מחברת של מילים קשות שאותן אוספת נעמי, הילדה השותקת. אבל חוץ ממנה ומשתיקותיה, הספר עוסק באנשים שלרובם המילים קשות להן:
לונה היפה שמתביישת ברי"ש המתגלגלת שקיבלה מהשפה היוונית כשעלתה מרודוס, ולכן לא אומרת את מה שצריך ומתי שצריך;
ניסים שגמגומו מגלגל אותו מהלך חייו במסלול רצוף קשיים;
אסתריקה הסבתא שאומרת את מה שלא צריך ואח"כ משתתקת;
סולומון הסבא שמשתתק מוקדם מדי עקב המעבר המוקדם לעולם הבא;
אוטו מיכאליס שצריך להגיד כמה ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מרגש שכתוב טוב. מאוד אמין שמחזיר את הקורא לשנות החמישים.כמו בספרה "מעשה תמר" שלומית אברמסון מתעלה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בדרך כלל אני קוראת ספרים במהירות אבל הפעם קראתי כל פעם כמה פרקים עד שממש נכנסתי לדמויות ולא הפסקתי לקרוא עד שסיימתי את הספר.
לדעתי, הסיפור מעניין ומביא את נקודת המבט של ההורים והילדה- מה שגורם להבין את הסיפור טוב יותר ולא מנקודת מבט אחת, אלא ממספר מקומות שיוצרות תמונה שלמה יותר. יש בספר עצבות שגרמה לי לחשוב: עד כמה אנחנו אחראים לגורלנו, ועל כמה הההחלטות שאנחנו מקבלים יכולות להשפיע על כל מהלך חיינו.
מה שכן, הסופרת ניסתה לעשות סוף אופטימי לסיפור...
למי שיש זמן, זה בהחלט ספר שנעים לקרוא. ספר על תקופה אחרת.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
תודה על העונג, על הריחות והטעמים שקיימים רק בזכרון
וכבר אינם בין החיים.
המילים הכתובות ביד רגישה , כמו הסירו את שכבות העבר,
איווררו את התחושות, ויותר מהכל היו מסע מופלא של ילדות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
שנות החמישים. צנע. מדינה בהתהוותה.ירושליים של פעם וילדה אחת שלא מדברת ויש לה מחברת שבה היא כותבת את המילים הקשות. סיפור מרגש על חיי היומיום שמאחורי המיתוסים של קום המדינה. חובה לקרוא את האפילוג או התודות בסוף הספר. זה הקטע שכמעט גרם לי לבכות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
