ביקורות ספרים על הספר לפני המקום - ספריה לעם #578

במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו לבסוף גם בני אדם, ושישים שנה אחר כך צאצאיהם הנותרים, יעמדו על אדמת גרמניה החרוכה ויחרפו את נפשם בכדי להותיר איזשהו זכר לקיומם. ועדת ההיגוי, מעין מועצת חכמים ספרותית, הוקמה בוואנזה, המקום בו נרקם הפתרון הסופי. יהודי עשיר בסתירות פנימיות, הקים את הוועדה שקורות חבריה, וביניהם המחבר, עתידות להפוך ללבו של הרומן. היצירה, הארס פואטית, היא קודם כל שיר הלל לספרות, מנציחת האדם, שאספנים כפייתיים כמו באר ורפופורט, תורמים לנצחיותה, על אפם וחמתם של התומכים בהכחדה. אנו זוכים להתלוות לדרך החתחתים של סופר במהלך כתיבתו, אל צמתי הדרכי... המשך לקרוא

אור שהם

בספר הנפלא הזה, הכל מתחיל ונגמר בספרים, תיעודם, כתיבתם, החבאתם, גניזתם, שרפתם.. ויש גם קושיות. "האם הגרמנים שחדלו להיות בני אדם או דווקא היהודים שנעשו בן לילה מקקים ואחת דתם להשמדה". זה המשפט שרפופורט שאל ספק את עצמו ספק את בנו בן 7 אחרי הערב ההוא הבלתי נשכח של השריפה, ואחרי המשפט ההוא הבלתי נשכח של היינה על "במקום ששורפים..." הוא הניח ששומרי החותם של התרבות הזו לא ירחצו נקון כפם לעולמי עד. סקרנות - זו המילה שגרמה לי לדפדף בעוד דף ועוד דף בספר. אך רגע, מה זה, לאן נעלמה העלילה ואיך זה שאני עדיין כאן, הכוונה פה בחיים הרוחשים שבספר. הספר מיד מילא אותי ממש כמו ... המשך לקרוא

חני

השורה תחתונה חשובה כאן מכל: ספר שהוא ארוע, ארוע של עברית מופלאה ומרתקת, כזו הנשזרת בין ידיו של אמן מלים. חיים באר מגיש לנו עברית פתלתלה, אך לא כזו המציבה בפני הקורא מכשול, אלא כף יד מערסלת, בשומת המוליכה את הקורא ומושכת אותו באפו כמשיכה אחר מאכל, אחר מאפה שריחו אופף את החושים והחושים נדרכים. סיפור מענג מגיש לנו באר, בטקטיקה מעניינת להפליא. כבר בעמוד המכיל את פרטיהם של המוציא לאור, שנת ההדפסה, עורכי הסדרה ושאר פרטים חשובים וחשובים פחות, הקורא מגלה שרוב הדמויות בדויות הן. אם כך, אין זה ספוילר לומר שרוב הדמויות בדויות ומקצתן אמיתיות, עד כדי כך שאפילו יד ה... המשך לקרוא

מורי

לספר סיפור זה עניין מורכב, ספר סיפור ככה שהמאזין יהיה מרותק ולא יניח למספר עד שהסיפור יהיה שלם זו אומנות עילאית. את הספר הזה כדאי ורצוי לקרוא רק בשביל המשפט האחד "אני מנסה כוחי בכתיבה על החיים, על בני-אדם, על מעשיהם, על כישלונותיהם", (עמ' 144). המקום שנבחר, ברלין, וואנזה. אינו סתם אתר. זוהי הבאר שממנה נבע מעיין הפתרון הסופי של גרמניה הנאצית. והנה כאן מוצגת לפני הקורא אופציה אחרת, איך משמרים את המשכיותו של העם הנבחר. מהו המקום הנכון להתקיים בו בעולם ובאיזה אופן. שווה קריאה בוודאי ששווה. ורצוי לעצור מדי פעם לחפש מהם אותם שמות של הוגים ורבנים שעולים מתוך הטקסט... המשך לקרוא

גדפ

זה שוב קורה לי. אני מתחיל לקרוא 'שטיקל-רבּ-חיים', כמו שאביו של באר וודאי היה אומר באידיש, וכמו שנהוג בעולם הישיבות לכנות קטע מחיבורו של הגאון רבי חיים מבריסק. וכבר בשורה השלישית אני מבין, שזה לא עוד ספר קריאה. זהו ספר של בית המדרש. אני נכנע. דוחה את הקריאה לשעה של צלילות הדעת. לפני שאני מתחיל ללמוד, אני חייב לעשות את מה שסבא, זיידע, ע"ה היה עושה בלילות הארוכים של שבתות טבת הקפואים, כשהיה מבקש ללמוד ספר דרוש על פרשת השבוע. כך היה מנהגו של זיידע שנחרט בליבנו לדורות. היה נכנס למטבח הקטנטן, ניגש אל הקעס'ל הרותח שעל הפלטה של שבת, מנקה היטב-היטב את הכוס שלא תיש... המשך לקרוא

מתלמד

אינני מהנשים המקפידות להתאפר; עבורי קוסמטיקה היא סוג של שפכטל לפנים. קרם להחייאה, סרום ומייקאפ. איליינר, עפרון תוחם ומסקרה. ליפסטיק, סומק, ססעמק... חברות מבלבלות אותי ואומרות שיש לי עיניים יפות ושפתיים חושניות ועצמות לחיים מצוינות אז למה בעצם לא להבליט את נתוני הטבעיים ולהיות אפילו יותר יפה ומושכת? ואני שואלת: למה בעצם אני צריכה את זה? כל מי שמכירני כבר רגיל אלי ומי שעדיין לא ובשלבי היכרות מנסה אני ראשית להרשים באמצעות שיחה טובה ונותנת לכימיה לעשות את שאר העבודה. עד שאני כבר מחליטה להטריח עצמי למחוזות הסופר-פארם האמריקאי ובוחנת את המותגים המגוונ... המשך לקרוא

shila1973

סיפורם של ספרים אבודים, כמו של אלו שמחפשים אותם ותרים אחריהם. סיפורם של המחפשים, שאף הם הולכים לאיבוד בעולם זה בו הם חיים. סיפורם של אלו שמחפשים ספרים והופכים הם בעצמם לגוויל ספר, ובדרכם הם כותבים ומשכתבים ומוחקים וכותבים את סיפור חייהם. ספר טוב, אך עמוס בפרטים ופרטי פרטים ועוד פרטים....הספר מצריך ידע לא מבוטל בהיסטוריה כללי, היסטוריה של מלחמת העולם השניה, יהדות, חסידות, קצת אמנות רנסנסית, אם נתקלתם במידע שלא מוכר לכם, אין מה לרוץ ולקרוא על מסעותיו של מקרו פולו ועל האגדות אותם סיפר לחאן, אין צורך לקרוא את בית הבובות, אין צורך לצפות בהקלטות של משפט איכ... המשך לקרוא

ש. בן-אריה

לא משהו!... המשך לקרוא

זאב

זה נדיר שסופר יספר סיפור על סופר ועוד בגוף ראשון. לאורך כל הספר אתה ואל את עצמך האם באמת מסופר סיפור שקרא לסופר או שמדובר בסיפור ספרותי כיד דמיונו הטובה עליו של הכותב. הטכניקה והכתיבה עצמה של באר מרתקות. לאווירה של ברלין כרקע לסיפור יש השפעה כבדה והילה של רצינות רבה על המתרחש ועל הדמויות. המקומות המוזכרים מרתקים ומעניינים ואותי אישית זה הוביל לחקור קצת יותר אודות המקומות המוזכרים בספר עד שבחלוף כחודשיים מקריאתו ותוך כדי קריאת הספר "לבד בברלין" נסעתי לברלין לבקר במקומות המוזכרים בשני הספרים. מעניין ומרתק. וכן כל עניין חיפוש הספרים עצמו הוא מרתק לכ... המשך לקרוא

simonyit

זה הספר ששלח אותי למסע בן חמישה ימים בברלין. עוברת עם האיש שלי בתחנות המופיעות בספר וחווה אותן לעומק. ספר מטלטל. טיול מטלטל עוד יותר. בת שש עשרה הייתי פעם ראשונה בברלין. כל איש זקן ברחוב העלה את השאלה, הבלתי נמנעת, מבחינתי, אז: מה אתה עשית במלחמה? בביקורי האחר בגרמניה בהיותי בת עשרים וארבע, חברה שלי, גרמניה, סיפרה שאבא שלה היה בשבי הרוסי במשך חמש שנים. (מה זה היה לעומת הסבל היהודי?? תמהתי ולא יכולתי להכיל את סיפורה). בביקורי הנוכחי בברלין כבר יכולתי לשמוע גם על מה שעבר על הגרמנים במלחמה. לכל אוהבי הספרים. ספר העוסק בספרים בספרות, באוהבי ספרים. ... המשך לקרוא

כלנית

חיים באר. לפני המקום עם עובד. 2007 מסעו המרתק של הסופר הישראלי היהודי לברלין על מרחביה הג"ג והטקסטואליים תוך כדי מפגש עם גביר מסתורי המקים לעצמו חוג לימודים, תלמידת מחקר גרמניה אוהבת יהדות ויהודים, פרופ' יהודי וסוחר ספרים בעל ידע עצום. מסע בנבכי הספרות וההיסטוריה היהודית הקשורים לברלין, וקישור ליהודים למדנים וביבליופילים שהגיעו אליה. מסע חיפוש שבסופו מבין הסופר אי אלו עניינים על חיי אדם וספריו. הגם שלפעמים חשים בתפרים הגסים של חלקי העלילה, אהבתי מאד. אקרא שוב בברלין שושן... המשך לקרוא

shoshan

חים באר ללא ספק אינטלקטואל ואיש ספר מהבולטים בדורנו. אבל בשעת הקריאה של הספר נוצרה אצלי תחושה שהפרטים הרבים הופכים את הקריאה למיגעת. נוצרת תחןשה שהסופר לא מווותר הוא דוחס מידע רב מיכולת הקורא לקלוט. יש לזכור שהמדובר הוא בספר קריאה ולא בספר לימוד. בנוסף הדמויות לדעתי "שטוחות" ופועלות כצפוי, לאחר ההיכרות הראשונית איתן ברור לאן הדברים יובילו. לעניות דעתי אין הספר מספריו המשובחים. חיים באר מצטיין כאדם אוהב ספר ובעל ידע רב. אך מתקשה לארגן את הדברים ליצירה ספרותית. למרות זאת יש לספר מקום חשוב על מדף הספרים היהודי, הקישור בין התקופות, התרבות הארופאית יהו... המשך לקרוא

נעם

... המשך לקרוא

אסף

לפני המקום הוא צמד מילים מתפילת יום כיפור. בתחילת טקס תפילות יום כיפור, לפני כל נדרי, אומרים החזן ונכבדי הקהל לפני ארון הקודש כך : "בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העברינים" משמעותה של אמירה זו היא שביום כיפור כולם שווים לפני המקום. צדיקים בינוניים ורשעים. לכולם מקום לפני המקום.... דומה שהסופר חיים באר לא התיר את ספרו לפני הבינוניים ומטה. ספרו נכתב לקהל מאוד מצומצם של בעלי דעה בלבד. לפני המקום נחלק לשניים. עד חציו ומחציו ואילך. חציו הראשון של הספר סוחב את הקורא בליאות מה אל חציו השני. דומה שלא נכתב חציו הראשון אלא כהקדמה לסיפור העל... המשך לקרוא

מנדי

אין ספק שזהו ספר מעורר מחשבה, קודם כל עלינו כעם יהודי עם שורשים עמוקים והקשר החזק לכתיבה העברית המוקדמת והן מחשבות קשות על השואה ואובדן המקורות הספרותיים של העם היהודי באירופה והמחשבה מה יכול לקרות לאותן ספרים נדירים שנשמרים בספריות פרטיות של אנשים. זהו ספר על ספרים, היופי שבו, זה היכולת של באר לספר על מהלך כתיבת הספר הזה, משהו שלא כל יום אפשר לשמוע עליו ולהבין את המהלכים שנכתבים תוך כדי כתיבתו. לבעיה של הספר, לדעתי כמובן. למדנות יתר אני קוראת לה, ואולי גם בורות של הקורא כנראה. לא פעם מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב על אותו הקטע מנסה להבין מה באר רצה... המשך לקרוא

רונית

חיים באר מוזמן לקחת חלק בועדת היגוי לכנס על גדות אגם ואנזה שבגרמניה. הרומן מתמקד בארבעת ימי ההתוועדות ובמפגש של הסופר עם ארבעת משתתפי הועידה האחרים: קתרינה זיגלר, דוקטורנית צעירה וגרמניה החוקרת את שירת אלזה לסקר-שילר; סלומון רפופורט, סוחר ספרים ניצול שואה; פרופסור וינאי ויומרני בשם בילקר-בולקר; ואיש עסקים ממולח ואב שכול רפאל זוסמן שיזם את ההתכנסויות המלומדות לזכרה של בתו מרי שמתה בחוף דאב בסיני. הרומן איננו בעל עלילה אחידה ורצופה, אלא משובץ בעלילות משנה רבות המדלגות על זמנים כרונולוגים ומיקום גאוגרפי, ואשר החוט המקשר בינהם הוא אהבת הספר. בהתאם ל... המשך לקרוא

פילפילון