ביקורות ספרים על הספר אבא גוריו (1992)

מעולה... המשך לקרוא

רוני pery

בכריחה של הספר נמצא יצרן האטריות- אבא גוריו, יחד עם שתי בנותיו-דלפי היפה והמחוזרת ואנסטסיה, נערה שהורגלה לחיי החברה הגבוהה. שלושתם הולכים לאכסניית הגברת ווקאר בפריז. "קיצורו של דבר, שורר שם עוני שאין עמו שאר-רוח, עוני צייקני, תמציתי, מרופש. אם לכלל סחי עדיין לא הגיע, רבב יש בו; אם נקבים וסחבות אין בו עדיין, קרוב הוא להתפורר ברקבו. "הגברת ווקאר היא כבת חמישים, והיא דומה לכול הנשים שהגורל המר להן". מבטה זגוגי וארשתה תמימה כשל סרסורית לדבר-עבירה המתכוננת לשים עצמה כמוחה כדי לסחוט מחיר יותר גבוה , אך עם זאת היא נכונה לכול ובלבד לשפר את מנת חלקה" אכסנאים מבח... המשך לקרוא

אושר

אילו חנוך לוין היה חי בפאריז בתחילת-אמצע המאה ה-19 הוא בטח היה כותב משהו בסגנון "אבא גוריו". טוב, לא באמת - שנינות מרושעת כזו היא משהו חד פעמי. אבל בהחלט היה משהו בספר הזה שהזכיר לי את לוין. קודם כל, למרות שמדובר ברומן, התחושה הכללית היא של מחזה. ממש אפשר לנחש איפה היו יכולות להתחיל ולהסתיים סצנות ומערכות, איפה השחקנים עולים לטונים גבוהים ואיפה יש מקום לקהל לצחוק. מעבר לזה, המסר הכללי קצת דומה: כולנו עלובים, אינטרסנטים, אופורטוניסטים, אגואיסטים ובסה"כ חסרי יכולת לאהוב או לכבד מישהו אחר. מעבר לדמיון הזה, אני חושב שזה מרשים שספר בן כמעט 200 שנה מצליח לשרוד, לע... המשך לקרוא

soungalo

ספר משעמם ומייגע ביותר גם עבור מי שאוהב קלאסיקות (זו דעתי כמובן וקראתי מספר קלאסיקות). ממליץ לוותר... המשך לקרוא

Barnash

כתוב בשפה מעט ארכאית ולא תמיד ברורה אך ספר נפלא במלוא מובן המילה! זו הפעם הראשונה בה קראתי ספר נדרש לבחינת הבגרות בספרות ונהניתי ממנו...מומלץ בחום! :)... המשך לקרוא

נוי אודם אלון

ספר קלאסי. מעבר לכתיבה היפה והיצירתית, מושך בזכות העלילה שכוללת ביקורת נוקבת על החברה הפריזאית של המאה ה-19 על כל רובדיה, הנגועים כולם בצביעות, שחיתות ואהבה עצמית דורסנית. אבא גוריו הוא התגלמותה של התמימות האולטימטיבית, אבא מושלם עם מסירות רגשית בלתי רגילה, אשר במקום שיזכה להערכה ודאגה, מופקר על ידי בנותיו האהובות (ומקל וחומר על ידי כלל החברה הפריזאית האדישה - עשירים כעניים) עד מוות, לחיי דלות אומללה בעוול משווע. ראסינייאק הצעיר המגיע מן הדרום הכפרי מתקשה לקבל את העוולות החברתיות של פאריז ומגלה כי בחברה מושחתת שכזו, יכולים ערכיו של אסיר נמלט ורוצח ל... המשך לקרוא

אורית

כן, אני מהדור שהוכרח ללמוד את הספר הזה בתיכון. לא, לא זכרתי דבר מהספר, רק שאהבתי אותו. אפילו לא זכרתי שאחת הדמויות המפורסמות, רסטיניאק, באה מהספר הזה. עכשיו באה לה מין מחשבה שכזו: מה בדיוק עבר בראשם של האחראים במשרד החינוך כשהחליטו שזה ספר חובה? האם עשו זאת כלאחר יד בבואם לבחור ספר מפורסם מהספרות העולמית, והיו רק ספרים עבים ומלאי להג רוסי או דקים וניחוחיים מהספרות הצרפתית? אם כך בחרו, עשו עבודתם קלה ולא נאמנה. הספר הזה אמנם מייצג, אבל לא ממש טוב. טוב היו עושים אילו בחרו ספר מספריו המשובחים להפליא של אמיל זולא. מה למדו דורות של תלמידים מהספר, שאהבה נקנית ... המשך לקרוא

מורי

"אחת המידות הבזויות של הנפשות הננסיות היא לייחס את קטנותן לזולתן". ווידוי קטן: היא לי קשה לקרוא את אבא גוריו של בלזאק. הסגנון של בלזאק, לפחות בספרו זה, הוא מליצי, גרוטסקי, מצועצע לטעמי. ועם זאת, קראתי את הספר עד תומו בעיקר בגלל המטרה שלשמה הוא נכתב: מחאה. כמו ויקטור הוגו בספרו "עלובי החיים" גם סופר ענק זה, בלזאק, מוחה על החברה בה הוא חי. בלזאק, ממציאו של הז'אנר – הרומן הריאליסטי – מספר סיפור בשני מעגלים. מעגל אחד הוא המעגל של אבא גוריו: אדם מבוגר, סוחר איטריות אמיד לשעבר, אשר מבזבז את כל הונו על שתי בנותיו האנוכיות וכפויות הטובה. הוא הולך ושוקע, הולך ומשתגע ... המשך לקרוא

אלינור