ביקורות ספרים על הספר אדם בן כלב
|
בלב המדבר, ליד עיר עברית מתפתחת, משקיף על ים המוות שמתחתיו הוקם ''המכון למנוחה ותראפיה'' , אליו אנחנו מגיעים יחד עם אדם שטיין - מוקיון?נוכל? כלב? נביא? שיחד עם יתר הדיירים במכון שגופם שרד את הזוועות מ''שם'' אך נפשם נותרה טרופה ושסועה הם מחכים לגאולה, מנסים לשוב ולהרשות לעצמם לאהוב, להיות נאהבים, מבקשים לסלוח לעצמם, לסלוח לאלוהים, או שלפחות יבוא וייתן הסברים, כדי שיוכלו ''כאן'' למצוא שקט בחייהם, במותם.
זהו הספר הראשון של קניוק שקראתי, היה לי קשה לצלוח את השליש האמצעי של הספר, לא כל כך זרם לי והייתי צריך להכריח את עצמי להמשיך, תוגמלתי בהמשך.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
השבוע דיברתי עם חברה על כמה שצריך מ-מ-ש לסבול (או לא ליהנות) מקריאה של ספר כדי אפילו לא לסיים אותו.
וזה קרה לי כאן.
הרעיון נפלא, הכתיבה לכשעצמה בסדר גמור, אבל זה כל כך לא ברור וכל כך מסורבל עד שהחלטתי שדי. ואני לא מתכוונת לסרבול שנעים 'לפצח', שמאתגר או שמספק. זה סירבול של "מה מה מה מה מה מ-ה לעזאזל קרה בעמוד וחצי שקראתי עכשיו?!".
בערך אחרי 180-200 עמודים החלטתי שלא מגיע לי להתענות, וויתרתי כלאחר כבוד. זה קורה לי לעתים מ-א-ד נדירות, כך שמבחינתי זה אינדיקטיבי מספיק. קריאה לא אמורה לייגע, לפחות לא ברמות כאלה. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
קראתי פעמיים, עכשיו בפעם השלישית ולא האחרונה. אם יש ספר אחד (למעשה- סופר אחד..) שהוא חובה בכל זמן ומובן- זה זה, וקניוק בכלל. קן הקוקייה פינת אושוויץ-בירקנאו. רלוונטי תמיד. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
האם זה סיפור על אדם הקם לתחייה מעפר כציפור הפניקס
או ניסיון מתעתע לעשות פסיכותרפיה לשואה?
אוסף מגוון של דמויות עם סיפורים שונים הנעים בין טירוף לשפיות,
ההולכים ומתחברים לסיפור אחד כמעט שפוי על אדם שאולי הצליח להרכיב עצמו מחדש מהחלקים המנותצים שלו.
אדם המצוי בתחתית השפלות, על קצי הגבול שבין אדם ללא אדם ואולי בגלל זה יש בו משהו מהאלוהים ...
וכשסוף סוף פוגש הוא את האלוהים ...
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעולם לא העזתי להתמודד עם ספרות שואה, זה נראה לי כמו תהומות אינסופים של עצב וכאב שאין דומה לו. כל נגיעה בנושא היתה מבחינתי הצצה מעבר לכתפו של גיבור שהיה וניצל, דמויות כמו ליזל מגנבת הספרים והרמאן גיבורו של בשביס בשונאים סיפור אהבה . גיבורים אלה גוררים איתם צלקות שחרטה בהם התופת אך הם חיים , למרות הכול הם חיים.
אהבתי לקניוק הביאה אותי לעולמו של אדם שטיין , ממבט ראשון חטוף , שטיין מזכיר קצת את הרמאן, אבל בוא נודה כי גיבור שבילה חלק משמעותי מחייו ככלב במחנה השמדה מביא איתו נרטיב אפל יותר מכל מה שהכרתי עד כה.
בדומה להרמאן , הוא שורד את התופת, ממשיך בח... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים ,מתואר להפליא, כמו כל כתביו של יורם קניוק.
על אדם הרוצה לשרוד את יומו במחנה, אמור לשעשע את הצועדים למוות.
ומעמיד פני כלב בכדי לרצות את מפקדו הנאצי.
המעבר בין הומור לחרדה , בין חיים למוות , בלתי נתפס כמו כל הנושא הנקרא - שואה.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר קשה מאד לקריאה, לא בגלל סגנון הכתיבה אלא בגלל התוכן עצמו, שקשה מאד "לבליעה ועיכול".
יש בספר כמה וכמה רגעים שפשוט לא מפסיקים לחשוב עליהם גם כמה ימים אחרי.
אני שזה ספר על השואה ובכלל על אסונות בחיי אנשים שמקפיד מאד להיות לא שחור ולבן אלא מאד מורכב כמו החיים והאנשים עצמם, קשה לצאת אחריו בתחושה שיש דמויות טובות או רעות. בקיצור ספר חובה
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרעיון בבבסיסו של הסיפור משך אותי בצורה בלתי רגילה. אדם שטיין ניצל מהמשרפות תוך עסקה בלתי כתובה עם השטן בדמות מפקד המחנה- הוא יהיה כלבו השני של מפקד המחנה. כעבור שנים אדם מתאשפז לסירוגין "בבית מנוחה" ומנסה להבין היבטים שונים באישיותה, טבע האדם, היכולת לשלוט ולהניע את הסובבים בבית המשוגעים, שמעניינם לא פחות ממנו.
עד כן נשמע מסקרן ומעניין ביותר.
בפועל לא הצלחתי לצלוח את אמצע הספר. מכיון ועיקר הספר מסופר מנקודת ראותו של אדם הלוקה במידה מסויימת בנפשו, העלילה מקוטעת ומסורבלת וקשה להתחבר אליה. הנסיון להבין את המצב הפסיכולוגי בו הוא נמצא מסורבל, וקשה .לעל... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה פסיכולוגית!
אדם שהיה לפני השואה מכובד מאוד הופך לכלב של מפקד מחנה ריכוז.
ההשלכות הפסיכולוגיות גם על האדם בן כלב וגם על הקורא רחבות מיני ים.
הסרט עושה עוול לספר.
כדאי לקרוא.
אהבתי.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר האהוב עלי מבין כל הספרים של קניוק שקראתי עד כה. כתוב בצורה הייחודית, הישירה והכל כך מדהימה שלו. מומלץ לכולם!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר קשה מאוד לקריאה ולא רק בגלל שהרקע לסיפור זה השואה,אלה בגלל שהדמויות הם חולי נפש, הסופר אומן, מביא את סיפורם באופן כל כך טבעי, ללא מסיכות. הספר עצוב מאוד.אך מעניין מאוד.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
טוב, זה ממש לא היה מה שציפיתי, ובהחלט הופתעתי לטובה.
זהו הספר הראשון שאני קורא של קניוק, וציפיתי לכתיבה ציונית יבשושית משהו, סגנון עוז, קנז וכן הלאה. אבל קניוק כותב בסגנון שונה לחלוטין מרוב הסופרים הישראליים, וברגעים מסוימים נדמה היה לי שאני קורא ספר שתורגם מגרמנית. הכתיבה של קניוק היא צבעונית וראוותנית, הוא נהנה להקצין את המציאות ולעבור ללא הרף בין עבר, הווה ועתיד.
בתחילת הספר לא ממש התחברתי. לא הבנתי מדוע הכתיבה היא כה תזזיתית. אך עד מהרה נסחפתי לתוך דמותו הבלתי שגרתית של גיבור הספר אדם, והבנתי שקניוק התאים את סגנון הכתיבה שלו לאישיותו הסוערת והבל... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הגעתי אל "אדם בן כלב" בזכות המלצה של חברה. אני חושבת שבלעדיה לא הייתי מגיעה אליו לעולם. אולי בגלל הפרצוף המקומט שהופיע כל פעם כשהוזכר הספר הזה בסביבתי.
אדם בן כלב הוא הספר היחיד בעיני שהצליח לתאר את הבלתי ניתן לתיאור, שהצליח להחדיר את קוראיו אל מעמקי ההגיון שבשיגעון ומשם להוליך אותם בדרך ללא כל ביטוח נסיעות וצד ג'. המופרעות היא שבפעם הראשונה הרגשתי שזה זה. שרק כך, אם בכלל, אפשר להתחיל לגעת בנושא כמו השואה. כמו המורכבות של ארץ חמדת אבות לצד עשן אינסופי שכילה את כל החיים הקודמים.
עבורי פרט הספר על מיתרים רבים נוספים, כמו שאלות עדינות ביחסי מטפל-מטופל וט... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצויין!! קראתי את הספר לראשונה לפני כ25 שנה וכמובן שהוא נצרב בתוכי.לקראת יציאתו לאקרנים קראתי אותו שוב והרושם העז לא כהה לאורך השנים.ספר שכמעט ולא מתוארים המאורעות הקשים מהשואה אך בכל דף ודף ניתן להבין עד כמה הושפעו הדמויות מחוויותיהם הקשות.לדעתי,הסופר מוביל את הקורא ברכבת הרים של זכרונות קשים כשבשיאים הגבוהים, עוברים בנימי הקורא ממש רעד וחלחלה ,אצלי בכל אופן. אדם, נהנתן לכאורה,מתנהג ככל האדם ואף למעלה מכך.הוא מכיר את כל האמנים הגדולים ואת עבודותיהם ובקי בהנאות החיים כמו סיגרים ומשקאות טובים אבל ניכר בכל גחמה שלו שהמאורעות שהוא ראה ויותר מכך עשה ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
