ביקורות ספרים על הספר החטא ועונשו (הקיבוץ המאוחד / 1981)
|
בתקופה הקצרה שבין 1866 ל- 1880 נכתבו ברוסיה הצארית דווקא, מדינה אוטוקרטית שרוב אוכלוסייה אז אנלפבתים, ארבע מיצירות המופת של הספרות העולמית: החטא ועונשו, מלחמה ושלום, אנה קרנינה והאחים קאראמאזוב.
כ-30 שנה אחרי שקראתיו לראשונה, שבתי אל החטא ועונשו ולא הצטערתי על הקריאה החוזרת. הספר אותו ספר, אך הקורא אינו עוד אותו אחד.
רודיון ראסקולניקוב, סטודנט מזה רעב, שאימו מקריבה את פרוטותיה המעטות לטובת קיומו והשכלתו, ואחותו עומדת להנשא נישואי נוחות לסוחר קהה לב כדי לתמוך באחיה האהוב, מחליט לקצר תהליכים ולמנוע את חרפת המצב, כמו שאדם משכמו ומעלה אמור לדעתו להעז לעשות.... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
טוב, ובכן קראתי את הספר הזה פעם ראשונה בגיל 16 (למדנו עליו בשעורי ספרות) והאמת הוא לא הותיר עליי שום רושם, למעשה לא ק ר א ת י אותו ממש אלא רפרפתי עליו במהירות בזוכרי רק פרטים מעטים. אני זוכר שרבים בכיתתי שנאו את הספר (רובם קראו את התקציר במקרה הטוב), ובמבט לאחור אני יכול להבינם. הספר קשה, ארוך כתוב בשפה ארכאית (אז עוד לא היה את התרגום החדש מ-93') ומתאר עולם זר ולא מובן לתלמידים של סוף המאה ה-20 (הבני שהספר כבר לא מופיע בתוכנית הלימודים) של רוסיה באמצע המאה ה-19 על גינוניה ומנהגיה המשונים. יתרה מזאת הניתוח שנלמד בשיעורי ספרות עסק לטעמי בדברים שוליים, צורניים כדו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראסקולניקוב נצור בתוכי, נצור היה שם עוד לפני קראתי בספר זה, לפני בכלל שידעתי כי באפשרות נפש כגון זו להימצא בעולם הזה. כמובן שאין זו דמות קלה לאהבה, אין זו דמות קסומה כזו בעלת חיוך קסמי נסוך על פניה, אלא אחת מורכבת ביותר בלי שום הקלות על הקורא, בלי שום הקלות על אף אחד, בסופו של דבר גם לא על עצמו. דמות מגעילה, אך מלאת חן, נדיבה, אך כעוסה וזעופה, מלאת חיים, אך ללא כל חיים.
כרגע, אחרי מסע ארוך יחד עמו, הוא נראה לי כממשי, כאילו יכולה אני לגעת בו. כך מרגישה אני אף לסוניה, דוניה, פוליצ'קה (אחת הדמיות יפות הנפש שיצא לי למצוא בספרים), ראזומיחין, פולחאריה אלכסנדרובנה, פו... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומרים שדוסטויבסקי יודע לתאר את נפש האדם, להביא סוגיות של מוסר בספריו ועוד תארים ההופכים את הקריאה (המאוסה) לזורמת יותר ובעלת ערך רב יותר. האם המקרה שלפנינו אופייני?
אופייני אם לוקחים בחשבון שזה סיפור מבולבל, מטורלל ולגמרי לא משוכלל. סיפור קשה לקריאה, 469 עמודים צפופים בתרגום האלמותי של וולפובסקי משנת 1961, שדורות של תלמידים נדרשו ללמוד ממנו ובו והיאוש היה גדול ורב.
אם כן, איזה נפש של איזה אדם מתאר לפנינו דוסטויבסקי חביבנו? בעיקר את נפש האדם הלוקה בנפשו, אדם (או אישה) עם פאתוס אדיר, העוויות הדורשות צלצול לאחים בלבן מהמחלקה הסגורה ועוד כהנה וכהנה התנהגו... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
החטא ועונשו. בכוונה אני כותב את חוות הדעת הזו במהדורה הישנה, בתרגומו של ולפובסקי.
המפגש הראשון שלי עם יצירת הענקים הזו הייתה בגיל 16. באחד מימי החורף הגשומים המעטים בתל אביב, בגדיי רטובים כהוגן, נעליי ספוגות רטיבות לחלוטין, ושערי נוטף מים, צעדתי פנימה אל תוך הספרייה הקרובה לביתי וחיפשתי אחר מדף ספריו של דוסטוייבסקי. כך נתקלתי במהדורה ישנה של החטא ועונשו, מלאה דפים מצהיבים ומריחה כמו רומן רוסי עב-כרס, המהדורה בתרגומו המלהיב והעשיר של מ.ז.ולפובסקי.
משם צעדתי בזריזות לביתי תוך שאני מגונן על הספר מפני ענן הגשם שרבץ בדיוק מעליי והשליך את תכולתו על ראשי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דוסטוייבסקי, גדול אמני הרומן הפסיכולוגי בכל הדורות, מביא כאן לקורא חוויה עצומה ואדירה בעומקה ובאיכותה.
הרומן משופע באין ספור מונולוגים ודיאלוגים מרהיבים ויוצאי דופן.
הקריאה בספר זה היא חוויה גדולה, עמוקה ומיוחדת. גם מצמררת לעיתים, ושואבת את הקורא למסע מערפל ומותח לנשמתו הרותחת של רוצח.
דוסטוייבסקי מפליא כאן לתאר ולספר בכישרונו הגאוני, יצירת מופת.
המלצתי היא לקרוא בתרגום נהדר וסוחף זה של ולפובסקי, אשר עולה בקלות על התרגומים המודרניים למיניהם.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
