ביקורות ספרים על הספר הברלינאי האחרון





ביקורות ספרים על הספר הברלינאי האחרון


מיין לפי: הצג כ:

לדעתי אין כמו הכתיבה של יורם קניוק זכרונו לברכה, דווקא בפעמים שהוא ניסה לקחת "פלסטלינה" וללוש אותה מחדש למרות שהצורה שלה כבר התגבשה, ושיקום מישהו ויאמר לי שעם כל החשיבות הרבה בלספר לדורות שאחרי השואה מה התרחש בגרמניה שהנושא הזה לא מוצה, ואנחנו יודעים מה הוא בדרך כלל טעמו של ספר שואה. אני קורא את הספר הזה אחרי "חשבון רדום" של נתן שחם, ואם לקחת את הדימוי הזה אז כשקוראים את הספר יש הרגשה כאילו, אתם מכירים את זה, כשמישהו נרדם ולידו יש מישהו שכל הזמן מנסה להעיר אותו וקניוק לפי מה שהוא מעיד על עצמו בספר בחר לעשות את זה בלדבר על אותם דברים שקרו, גם בסיטואציו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 46
צפון
הלב שלי עוד הולם בחוזקה לאחר קריאת הספר הטעון והחשוב הזה. יורם קניוק שואל הרבה שאלות, ומנסה לקבל עליהם תשובות. למשל מדוע יהודים אשר נולדו בגרמניה לפני תקופת השואה, לאחר שניצלו ועלו לארץ שבים אליה. יתרה מזאת רואים את עצמם יותר גרמנים מיהודים. האם באמת קיימת גרמניה אחרת? במסעותיו בגרמניה הוא פוגש סופרים, בת של אדריכל נאצי ועוברי אורח גרמנים ויהודים ושואל אותם את השאלות הללו. מצפה לשמוע הצטערות, וסליחה. על הדרך מעלה זיכרונות כואבים מהשואה,אשר גרמו לי למחנק בגרון. נראה לי כי את הספר הזה אקרא מספר פעמים על מנת להפנים את כל המידע הרב הנצור בו. לא תמיד י... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 51
אשדוד
הספר הזה שטחי לפעמים, סטריאוטיפי לפעמים כלפי הגרמנים, ויחד עם זה הוא מצביע על משהו נכון. במיוחד (כמו שמישהו לפני כתב) בקטעים שבהם קניוק כותב על העימותים שלו עם גינתר גראס ועם גרמנים אנטי ישראלים אחרים. הייתי בברלין כבר כמה פעמים ואני לא מרגיש את השנאה הזו שיש לקניוק לגרמנים, ועדיין הספר הזה מעלה שאלות מעניינות ומנסח עמדה פרו ישראלית מעניינת.(דרך אגב, בשנים האחרונות שלו קניוק הפך ליותר ויותר אנטי ישראלי בעצמו) בגדול שווה מאוד לקרוא. ... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 34
tel aviv
ממש קשה לי לדרג את הספר הזה. איכשהו אף אחת מהקטגוריות: בזבוז של זמן, לא משהו, ספר בסדר, ספר טוב, ספר מעולה לא ממש קולעת לתחושה שאיתה סיימתי את הברלינאי האחרון של קניוק. הייתי מוסיפה את הקטגוריה ספר חשוב. ספר לא חייב להיות בהכרח טוב כדי שיהיה חשוב לקריאה. במהלך הספר היו מספר פעמים שבכיתי, הרגשתי שקניוק מומחה בבעיטות לבטן בכתיבה שלו. לפעמים הרגשתי שהוא גאון ולפעמים חשתי שהוא סתם פרובוקטור. לא הצלחתי להבין ביני לבין עצמי אם אני אוהבת את איך שהוא כותב. אבל באמת שהספר משאיר הרבה חומר למחשבה לגבי יחסינו לאן (של גרמנים ויהודים) והאם באמת ישנו דיאלוג אמיתי ונ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 36
רחובות
יד ושם. שלהי שנות השבעים של המאה הקודמת. אני רואה את סבתא שלי נותנת עדות על משפחתה, שנספתה רובה ככולה בשואה, ולא מפסיקה לבכות. . הודו. 1991. אני חלק מחבורת תרמילאים ממגוון לאומים המבלה לה בעוד זולה. בטוב ליבנו במה שזה לא היה אנחנו מחליטים לשיר שירי עם (החלטה מטומטמת בפני עצמה, אני יודע אבל לא זה הסיפור). כל אחד שיר המייצג את ארצו. אין לי מושג מה שרו הישראלים אבל כשהחבר הגרמני פצח בשיר סוער הסתכלנו כל הישראלים אחד על השני, מזועזעים, ולא יכולנו להמשיך. כולנו באחת הרגשנו שנזרקנו לאיזה מרתף בירה במינכן באזור שנת 1933..... . גרמניה. דצמבר 1995. אני על הרכבת ממינכן לסנ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 106
- Somewhere in the Mediterranean
יהודים שגרמנים עדיין גורמים להם לצמרמורת, מוזמנים לקרוא את קניוק שדן באופן עמוק בחיים לאחר הנאצים. מנקודת מבט יהודית וישראלית לוקח אותנו קניוק למסע בגרמניה ומראה ששרידים של הטירוף הנאצי טבועים בתרבות הגרמנית. ספר חזק, טוב ומעורר שאלות.... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 37
ירושלים
ספר טוב, על גרמניה, גרמנים ויהודים, בעיניו המפוקחות והמתריסות, אך עם זאת מגלות החמלה' של יורם קניוק, דור שני לניצולי שואה. מעורר מחשבה ומרגש!... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 34
תל אביב
אגרוף בבטן. דווקא בימים כאלה, אפשר לבחון מחדש מושגים כמו אנטישמיות, אשמה, התמודדות עם אובדן, אדישות המונים, בערות ועוד. חזק מאוד. ***... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 45
מודיעין
דרך הכתיבה של יורם קניוק, אחד הקולות הייחודיים בספרות העברית בדורנו, ובעיקר האופן שבו היא מזוקקת בספר הזה, הופכת את חוויית הקריאה בו לטורדת מנוחה ולמסעירה, מייסרת מצד אחד, ומשעשעת באירוניה כמעט שטנית מצד שני. זה אינו רומן ואינו יומן מסע, ובוודאי שלא ספר היסטוריה, אלא מעין יציר כלאיים ספרותי המכיל משהו משלושתם בתוכו. הגיבור הראשי כאן אינו דמות בשר ודם, אלא צל שחור המרחף מעל עמודי הספר; זהו הקשר הנצחי, הסבוך עד אימה וחסר כל סיכוי להיפתר אי פעם, העומד בין היהודים והגרמנים. למן הפתיחה מגולל בפנינו הסופר את החשבון הארוך שלו, כיהודי וכישראלי בן להורים יו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 45
ירושלים
כבת לברלינאי יש לי ענין מיוחד בכל חויה של "דור שני" הקשורה לעיר הזו ולגרמניה.מענינת אותי במיוחד כיצד מתאפשרים יחסי הגומלין בין דור שני של גרמנים וישראלים או יהודים בכלל. הספר מתיחס לזה אך לא השאיר בי רושם חזק. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 70
שימשית
מסמך מעורר וחשוב של יורם קניוק שכותרתו המרכזית:"גרמניה היא גרמניה היא גרמניה" מה שהיה הוא שהווה הוא שיהי'ה. חייבים לקרוא ולהפנים. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 51
פתח תקווה
אני ממליץ לקרוא ספר זה רק אחרי קריאת "רקוויאם גרמני". (יכול להיות שלא מזיק גם "ציפור צבועה" או דומיו). שכן, הקורא עלול לשכוח מול מי ניצב המחבר, ובמה מדובר. מסתבר שה"רומן" של העם היהודי עם העם הגרמני מפותל ומבולבל. וכמו שאמרו חז"לינו - זה בכלל לא מה שחשבת. סיגנונו של יורם קניוק אינו מימסדי, ולא כל אחד מחבב סגנון זה. לדעתי, מחפה על כל זה העובדה שיש כאן סיפור אנושי טוב ורב תוכן ויש אוטנטיות. ויש את הכאב , והוא נמצא תמיד שם מאחור. ... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 56
תל אביב
חטאו היחיד של הספר, שהוא גם קסמו, הוא הכתיבה האסוציאטיבית (ולעיתים מבולבלת) של יורם קניוק. מחיר פעוט עבור הידע וההבנה שניתן להפיק מהספר אם רק מתאמצים קצת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן
תל אביב


©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ