» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (57):
לקרוא,
מלך,
צריך לקרוא/לקנות,
צריך עיון,
ספרים שצריכה לקנות,
רוצה לקרוא (עיון),
מחפש,
Wishlist - עיוני,
ספרים שלא אהבתי,
ממתינים לקריאה:,
ספרים שצריך לקרוא,
רשימה,
My wish list- זה יקרה מתישהו,
לקרוא,
מדע,
רוצה לקרוא,
עיון,
עיון,
משה,
ספרים לקניה בעדיפות ראשונה,
עיון,
ספרים שאני רוצה לקרוא בעתיד (: ,
כללי,
רוצה לקרוא,
לקריאה,
מדע,
ספרי עיון,
ידע ומדע,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
מדע,
דתות,
מועמדים לביקורת,
מדע ומדעים למכירה,
לקרוא ,
מדעי הטבע,
רשימה,
קראתי עיון,
רוצה לקרוא... ספרי עיון,
רוצה לקרוא,
מדע וטבע,
יהדות ומחשבת ישראל למכירה,
רחל - רשימת קריאה כללית,
דת ומדע,
מדע,
מדע,
ח,
ה.ס. 2425 2210- 5697,
wishlist,
תומחר ,
ספרים להתחיל מאפס,
לקנות,
לקרוא מתישהו,
פילוסופיה,
לקרא,
שורשי הקיצוניות,
AAA ספרים שקניתי ועוד לא קראתי ,
מרץ 2020 עיון ,
עוד ...
|
1.
|
|
האם ניתן ליישב בין תורת האבולוציה לאמונה? האם מי שמאמין בקיומו של אלוהים נידון לנצח לכפור בממצאי המדע? האם ניאו-דרוויניסט הוא בהכרח גם אתיאיסט? הספר אלוהים משחק בקוביות הוא מענה מבריק לשאלות האלה, המיישב במקוריות ובתבונה בין האמונה באלוהים לבין תורת האבולוציה ומציג בפני קוראיו טענה חדשנית, שלפיה נקודות המוצא של שני הצדדים נכונות אבל מסקנותיהם מוטעות. נראה שלא לנצח נצטרך לבחור בין שתי חלופות גרועות: להיות מאמינים-טיפשים או אתיאיסטים-חכמים.
הפולמוס סביב האבולוציה מסרב לדעוך כבר כמאה וחמישים שנה. למעשה, הוא מסלים ומתנהל יותר ויותר כדו-שיח של חירשים. האדם, כמדומה, צריך לבחור בין חלופה גרועה לגרועה יותר – משום שהניאו-דרוויניסטים מציגים את המאמין כמי שמאיים על המדע ועל הנאורות, והמאמינים מציגים את הניאו-דרוויניסטים כרשעים וכופרים.
אף על פי שהשיח נשלט בידי קצוות קיצוניים, רוב הציבור נמצא בתווך. אבל עמדת הביניים הזאת חסרה ביסוס תיאורטי ושיטתי, ולכן היא כמעט נעדרת מהמרחב הציבורי ומהדיון הפילוסופי-מדעי שנערך בו. תיאוריית האבולוציה מבוססת היטב, הן תיאורטית הן אמפירית. אך רבות מן הפרשנויות המוצעות לה – גם תיאיסטיות וגם אלה שנוטות אל האתיאיזם – לוקות בכשלים מסוגים שונים. בספרו של דוקינס...
|
2.
|
|
הספר מעמיד כמה מחלוקות יסודיות בעולמנו על פלטפורמה פילוסופית אחת: העימות האנליטי-סינתטי. אנליטיות היא עמדה שרואה רק דברים מוכחים כקבילים, בעוד שדברים שאין לנו עבורם הוכחה נתפסים על ידה כשרירותיים וסובייקטיביים לגמרי. הסינתטיות, לעומתה, רואה גם במתודות לא דדוקטיביות-אנליטיות, דרכים להגיע לאמיתות על העולם.
הספר מעמיד את המחלוקת הדתית-חילונית, ימין-שמאל, מודרניזם-פוסטמודרניזם, על הפלטפורמה הזו, דבר שמסייע להבין את הקורלציות שקיימות בין המחלוקות הללו (למה השמאל הוא יותר חילוני, ולמה הפוסטמודרניות נוטה דווקא לשמאל וכו').
הספר עוסק בנושא מכמה וכמה זוויות: מדעיות, לוגיות, פילוסופיות, היסטוריות, תלמודיות ועוד. הוא דן בפרדוקסים, בתלמוד תורה, במשפטי אי השלמות של גדל ועוד....
|
3.
|
|
מתחת לחוטמנו מתרחשת מהפכה מדעית בעלת השלכות כבירות על חיינו. מדעי המוח, תחום המחקר המושקע ביותר כיום, הולך וחושף במהירות מרשימה את מכמניו של מוח האדם. מתוך כך עולות שאלות קשות, מרתקות ומורכבות מאוד על חופש הרצון שלנו, על האחריות המשפטית והמוסרית של האדם, מהי ה"נפש" שאנחנו כל כך רגילים לדבר עליה, ובעצם מהו אדם ומהו מותר האדם מן הבהמה והדומם, אם בכלל.
מדעי החופש עוסק בשאלת חופש הרצון ונוגע גם בשאלות של גוף ונפש, שעברו בעשורים האחרונים מתחום הפילוסופיה אל תחום המחקר המדעי. הדברים הגיעו לידי כך שנוצר הרושם שבעתיד נוכל להכריע בהן בכלים מדעיים-אמפיריים, ואכן אי-שם במעמקי עולם המחקר של מדעי המוח מתחיל להתגבש קונצנזוס דטרמיניסטי ומטריאליסטי הדולף בחלקו לעולם הרחב, אולם הדיון בו דל למדי. מדעי החופש מראה שרבים מן החוקרים שעוסקים בשאלות הללו, הן פילוסופים והן אנשי מדע מהטובים והבולטים בתחומיהם, אינם מקדימים לדיוניהם ניתוח מושגי ראוי, ועל כן טיעוניהם לוקים בחסר. החסר בדיון שיטתי ומושגי סדור מקשה גם עליהם להבין את משמעות ממצאיהם, ומכאן שהם מתקשים גם להגיע למסקנות מדויקות במישור הפילוסופי.
הספר מציג אפוא תמונה פנורמית ושיטתית של הנושא המורכב הזה בצורה נגישה ובהירה ובלי להתפשר על רמת הדיון. מטרתו היא לסייע לקורא המשכיל, כמו גם לחוקר המדעי, לגבש עמדה ביחס לשאלות הדטרמיניזם והמטריאליזם לאור הממצאים המדעיים החדשים ומתוך התחשבות בשיקולים פילוסופיים ומושגיים שונים, והכול מתוך עמדה בהירה ועקבית הדוגלת בחופש הרצון.
הרב מיכאל אברהם הוא ד"ר בפיזיקה עיונית. לאחר כמה שנות מחקר במכון ויצמן ובאוניברסיטת בר-אילן, שימש ר"מ בישיבת ההסדר בירוחם, וכיום הוא מלמד במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן. אברהם הוא ממקימי קבוצת הלוגיקה התלמודית באוניברסיטה ומלמד גם בבצלאל. פרסם מאמרים רבים וכעשרים ספרים שעוסקים בפיזיקה, בלוגיקה ובלוגיקה תלמודית, בהלכה, בפילוסופיה כללית ובפילוסופיה של המדע, התלמוד, ההלכה והמשפט. ספרו אלוהים משחק בקוביות (ידיעות ספרים, 2011), שעוסק במשמעויותיה הפילוסופיות של האבולוציה, זכה לתפוצה רבה. ...
|
4.
|
|
מדוע המערב, ומדינת ישראל בתוכו, נכשל שוב ושוב במאבק מול הפונדמנטליזם? האם דתיות היא בהכרח פונדמנטליסטית? מדוע פלורליזם ופונדמנטליזם הם שני צדדים של אותה מטבע היוצרים יחד את הניו-אייג'? האם יש לפילוסופיה משמעויות אקטואליות? למה באופן מובנה בשיטה הדמוקרטית שלנו יש מכפיל כוח למפלגות לא-דמוקרטיות? מהו היחס בין אמת לוודאות? למה סובלנות ופלורליזם הם שני הפכים שלא יכולים לחיות יחדיו?
הפונדמנטליזם הוא הבעיה האקוטית ביותר שעמה מתמודד העולם המערבי כיום. אירופה מתמודדת עם גלי פונדמנטליזם אסלאמי ונותרת חסרת אונים מולם. המדינות שסביבנו והמזרח התיכון כולו סוערים גם הם מאז פרץ "האביב הערבי" שנהפך במהרה לחורף קודר. תגובות הנגד יוצרות לעתים פונדמנטליזם נגדי וטרור ליברלי, אך בכך שופכות את התינוק עם המים. מדוע כל זה קורה? והאם זה מחויב המציאות?
אמת ולא יציב הוא מונוגרפיה לוגית-פילוסופית שעוסקת בשורשי המאבק הזה ומנסה להבין את הסיבות לכישלונו. הספר מציע הגדרה חדשה לפונדמנטליזם, המחדדת את העובדה שספקנות ופונדמנטליזם הם שני צדדים של אותה מטבע, שבסימביוזה מופלאה יוצרים יחד את הניו-אייג' הפוסט-מודרני. תרומתו החשובה של ספר זה היא ביצירת אופציה מחשבתית, המכונה "האופציה הסינתטית", שתוקפת את הבסיס המשותף לספקנות ולפונדמנטליזם. על פי המחבר, זוהי הדרך היחידה לנהל מאבק אפקטיבי נגד הפונדמנטליזם ולהציג לו אלטרנטיבה משמעותית וקוהרנטית.
הרב מיכאל אברהם הוא ד"ר בפיזיקה עיונית. לאחר כמה שנות מחקר במכון ויצמן ובאוניברסיטת בר-אילן, שימש ר"מ בישיבת ההסדר בירוחם ולימד בבצלאל ובמכללת הקריה האקדמית אונו, וכיום הוא מלמד במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן. אברהם הוא ממקימי קבוצת הלוגיקה התלמודית באוניברסיטה. פרסם מאמרים רבים וכשלושים ספרים שעוסקים בפיזיקה, בלוגיקה ובלוגיקה תלמודית, בהלכה, בפילוסופיה כללית ובפילוסופיה של המדע, התלמוד, ההלכה והמשפט. ספריו הקודמים, אלוהים משחק בקוביות (ידיעות ספרים, 2011) ומדעי החופש (ידיעות ספרים, 2013), זכו לתפוצה רחבה....
|
6.
|
|
• מה לפה הדוב של מילן ולסוגיית סמכות חכמים בהלכה?
• מה לאהרן ברק ולרמב"ם?
• האם המונח 'דברי סופרים' אצל הרמב"ם פירושו הוא דרבנן? או דאורייתא? או אולי משהו שלישי?
• האם כל פרטי ההלכה ירדו מהר סיני?
• מה בין פילוסופיה של המדע לבין תורת המשפט? ומה לשני אלו ולסינתטי-אפריורי של קאנט?
• על חשיבה והכרה,ועל הלוגיקה של 'הדרך השלישית'
הספר רוח המשפט הוא רביעי ואחרון בקוורטט שהתחיל לפני כשמונה שנים בספר שתי עגלות וכדור פורח . הקוורטט כולו עוסק בעימות האנליטי-סינתטי והשלכותיו, כאשר שני הצדדים הללו מוצגים בספר הראשון, מיושבים לגבי הפילוסופיה של המדע בספר השני, את אשר ישנו ואשר איננו, ולגבי נפש האדם בספר השלישי, אנוש כחציר . הספר הנוכחי מציג את האנליטי והסינתטי בתורת המשפט, ההלכתית והכללית. מתברר שגם בהקשר זה העימות האנליטי-סינתטי הוא שעומד בבסיס כמה וכמה סוגיות ופולמוסים מרכזיים. הספר יוצא מניתוח של שני השורשים הראשונים של הרמב"ם, אל דיון בדבר היחס בין פרשנות לחקיקה, הן בהקשר ההלכתי והן בהקשר המשפטי. מוצגת בו מפה שלימה של ההלכה לענפיה ומקורותיה השונים, באופן שמיישב סתירות ומבוכות שכמה מהן מלוות את החשיבה ההלכתית מזה דורות. בספר נדונות סוגיות הלכתיות לא מעטות, ומוצגת בו פרשנות מקורית וחדשנית לכמה וכמה מהן.
כמו כן הספר עוסק בהיררכיה של נורמות בתורת המשפט של קלזן ויישומן להלכה, מלובנת בו סוגיית החקיקה השיפוטית,שמעוררת לא מעט פולמוסים במערכות משפט רבות,ובפרט בישראל.
בנוסף,נדונה בו שאלת היחס בין רטוריקה ללוגיקה, והפעם מן הזווית המשפטית.בספר נעשית אנלוגיה בין סוגיית היחס בין חשיבה להכרה בפילוסופיה של המדע לבין סוגיית היחס בין חקיקה לפרשנות בתורת המשפט.
לכל אורך הקוורטט,הדיון נערך בפרספקטיבות פילוסופיות, תורניות, תרבותיות, ספרותיות, היסטוריות, מדעיות, לוגיות משפטיות, ואפילו מתמטיות. כל ספר בקוורטט עומד בפני עצמו,אך קריאה בשאר הספרים בהחלט יכולה להוסיף. הספרים מיועדים לכל אדם שמוכן להקדיש אנרגיה וזמן בכדי לבחון את יסודות השקפת עולמו,ערכיו ותרבותו.
המחבר ,מיכאל אברהם, למד בישיבת ההסדר בגוש עציון, ולאחר מכן בישיבת 'נתיבות עולם' ובכולל 'חזון איש' בבני ברק, למד הנדסת אלקטרוניקה, סיים דוקטורט בפיסיקה,ועסק כמה שנים במחקר אקדמי בתחום זה. לאחר מכן לימד תשע שנים בישיבת ההסדר בירוחם, ובשנים אלו מלמד במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.נמנה על מקימי קבוצת הלוגיקה התלמודית באוניברסיטה, פרסם מאמרים וספרים שונים בתחומים מדעיים, תורניים ופילוסופיים.
הקוורטט מוקדש לעילוי נשמתו של אבי המחבר, ר' נחמן מנדל (ג'ורג') ב"ר שמואל זנוויל אברהם ז"ל.
עמותת 'מידה טובה' עוסקת בייסוד דיסציפלינה 'סינטטית' למחקר תורני שיטתי ברוח ישיבתית.
תיאור מפורט יותר של העמותה,פעולותיה ומטרותיה,מופיע בדף הפותח....
|
|