“עזבו רגע את העלילה המסחררת, הנוגעת ללב, הכי שלנו - הספר מאיר כל כך הרבה נקודות בחיי נישואין, שגרה אהבה החלטות בחירות - והכל באור שחוזר אלי בקוראת, ושואל אותי, תגידי רגע, איפה את בסיפור הזה? ובחיי שאין שם שום דבר שלא יכול לקרות לכולנו. היה לי קשה לעזוב את הספר - ולו מהחשש שבסוגרי אותו העלילה תמשיך ואני לא אדע מה קרה שם. או שאני אמנע ממנה להמשך - ואז זה בכלל מסוכן: הכתיבה של תמר קפלנסקי מטשטשת (בקטע”

“זהו הספר הישראלי הכי טוב שקראתי השנה. הסיפור דווקא קטן,ואפילו לא מקורי במיוחד. אישה נוסעת לחו"ל לחתונת חברתה הטובה, משאירה בארץ בעל, שתי בנות ומערכת נישואין מתפוררת. מתכוונת לחזור, בטח שמתכוונת. ואולי לא? אולי היא תפקפק בכל הדברים הבטוחים אבל הלא מי יודע מה מספקים שהיא השאירה בארץ? אולי היא תמצא בהודו אהבה חדשה? אולי היא תגשים את עצמה מחדש? ואולי דווקא הלבטים והגעגועים והמשפחה שהיא השאירה -”

“בתחילה עורר אצלי הסיפור תחושת כעס. "אמא עוזבת שתי בנות, בעל ונוסעת להודו? איפה האחריות?", במקום לטפל בבעיות עם הבעל, היא בורחת? ופוצחת ברומן עם איזה פוזל? אבל, אז, עצרתי עצמי. אמרתי לעצמי לעזוב את הצדקנות ולבדוק עם עצמי האם הסיפור שכזה לא יכל לקרות לי... התשובה: ברור, אם כי לא היום (האש של אתמול הפכה לצדקנות של היום. עניין של גיל) יכולה להבין את השגרה הנוגסת בחיי הנישואים. יכולה להבין את הרצו”

“עזבו רגע את העלילה המסחררת, הנוגעת ללב, הכי שלנו - הספר מאיר כל כך הרבה נקודות בחיי נישואין, שגרה אהבה החלטות בחירות - והכל באור שחוזר אלי בקוראת, ושואל אותי, תגידי רגע, איפה את בסיפור הזה? ובחיי שאין שם שום דבר שלא יכול לקרות לכולנו. היה לי קשה לעזוב את הספר - ולו מהחשש שבסוגרי אותו העלילה תמשיך ואני לא אדע מה קרה שם. או שאני אמנע ממנה להמשך - ואז זה בכלל מסוכן: הכתיבה של תמר קפלנסקי מטשטשת (בקטע”

“זהו הספר הישראלי הכי טוב שקראתי השנה. הסיפור דווקא קטן,ואפילו לא מקורי במיוחד. אישה נוסעת לחו"ל לחתונת חברתה הטובה, משאירה בארץ בעל, שתי בנות ומערכת נישואין מתפוררת. מתכוונת לחזור, בטח שמתכוונת. ואולי לא? אולי היא תפקפק בכל הדברים הבטוחים אבל הלא מי יודע מה מספקים שהיא השאירה בארץ? אולי היא תמצא בהודו אהבה חדשה? אולי היא תגשים את עצמה מחדש? ואולי דווקא הלבטים והגעגועים והמשפחה שהיא השאירה -”

“בתחילה עורר אצלי הסיפור תחושת כעס. "אמא עוזבת שתי בנות, בעל ונוסעת להודו? איפה האחריות?", במקום לטפל בבעיות עם הבעל, היא בורחת? ופוצחת ברומן עם איזה פוזל? אבל, אז, עצרתי עצמי. אמרתי לעצמי לעזוב את הצדקנות ולבדוק עם עצמי האם הסיפור שכזה לא יכל לקרות לי... התשובה: ברור, אם כי לא היום (האש של אתמול הפכה לצדקנות של היום. עניין של גיל) יכולה להבין את השגרה הנוגסת בחיי הנישואים. יכולה להבין את הרצו”