"אם למדתי משהו על צלקות מהספרים של גראהם, זה שגם הן יכולות להיות יפהפיות".

הספר מתחיל באופן קודר ומספר על שלוש אחיות, שכל אחת מהן מקבלת מתנה מהאם לפני מותה. המתנה תואמת את אופייה של האחות שקיבלה אותה. לוסי גיבורת הספר מקבלת מאמה אבן חן זעירה בצורת לב שנהגה לענוד סביב צווארה. האבן סמלה עבור האם את הלב של המשפחה וכשהאם נתנה אותה ללוסי, היא איחלה לה לא לשכוח לאהוב מכל הלב וגם בקשה ממנה לשמור על המ

"כשהגשם מתחיל, מהר מאוד הוא הופך למבול, אבל הגשם תמיד מפסיק והשמש יוצאת שוב".

היום צוין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. כשהתחלתי לקרוא את הספר הנ"ל לא ידעתי שהוא יתאים לאווירה, כי הוא לא דן בחיילים או בצבא, אבל הוא בהחלט מתחיל באופן מלנכולי. בתחילת הספר הקורא נחשף לצמד המוזיקלי המצליח אלכס ואוליבר. הצמד הזה הוא לא רק צמד מוזיקלי, הם גם צמד אחים תאומים זהים וככאלה הם מאד קשורים מבח

השאלה שאני שואלת את עצמי כשאני קוראת ספרים בסגנון זה, היא מי התחיל את הטרנד הזה?
מי הסופר שהיה הראשון לכתוב את עלילת הספרים האלה, וכולם נהרו אחריו?
ודי ברור לי שמדובר בסופרת. לרוב לא רואים סופרים בנים בז'אנר הזה.

הטרנד הוא כזה: בחורה עוברת משבר כלשהו, בעקבות כך חוזרת לחיים בכפר בו נולדה, או עוברת למקום חדש, ומתחברת עם הטיפוס השתקן והזועף (ואם לא שתקן אז לפחות מאוד חתיך). זה שלא מתחבר לאחרים,

"לפעמים מחר לא מגיע לעולם ואתה נשאר עם זיכרונות האתמול"

בתחושה הזו חי טריסטן במשך זמן רב, מאז איבד את אשתו ואת בנו בתאונת דרכים מחרידה. בעצבונו הגדול הוא מתנתק מהוריו האוהבים ומחליט לחיות בבדידות בעיירה קטנה ורכלנית במיוחד. עולמו כולל רק את כלבו זאוס, כלב נאמן שנותר לו כזיכרון מבנו המת צ'ארלי.
בעיירה לא מודעים לאסונו הגדול של טריסטן והתנהגותו המוזרה מביאה את האנשים להכתירו כאידיוט של העיירה. פ