"תודעתו של זנו" נחשב ליצירה ספרותית מכוננת של המודרניזם במיטב המסורת של ג'ויס וקפקא. זהו רומן מקסים ושנון, אשר מוביל את הקורא בנבכי מוחו של איש עסקים נוירוטי הכותב את קורות חייו - לבקשת הפסיכיאטר המטפל בו. במהלך טיפול שהחל בו ושלעולם לא יסיימו, מעלה זֶנו את זיכרונותיו מחייו במרדף שווא אחר שלוות נפש. זֶנו הוא אדם הבוחן ומנתח את החיים במקום לחיות אותם. הוא מסתתר מאחורי מסך כבד של העמדת פנים ומעשי ליצנות ומערער על כל הערכים המקובלים באירוניה הרסנית, שהיא צִדהּ האחר, הקליל לכאורה, של תחושת הטרגיות הטבוּעה בעצם הקיום האנושי. איטאלוֹ סְבֶבוֹ (1928-1861), הסופר היהודי-איטלקי מטרייסטֶה, היה אלמוני כמעט עד סוף ימיו. הוא זכה להכרה ספרותית הודות לידידו ג'יימס ג'ויס כאשר פרסם, בשנת 1923, את הרומן השלישי שלו – "תודעתו של זֶנו". מאז יצאו לו מוניטין של יוצר גדול ומקורי, והיום הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בסיפורת האיטלקית המודרנית. מאז גילויו המקרי כמעט, היה "תודעתו של זנו" לספר קלאסי, אחד מנכסי צאן ברזל של הספרות האיטלקית. הספר ראה אור לראשונה בעברית בשנת 1988, וזוכה כעת למהדורה מחודשת במסגרת סדרת "מפרשים".