לאהוב את מה שיש.
מה מקופל בשם היומרני הזה ?
האם יתכן באמת לאהוב את מה שיש ?
האם יתכן באמת שלא לאהוב את מה שיש ?
אצל מי הבחירה אם לאהוב או לחדול ?
<mark>ביירון קייטי</mark> מאמנת אישית מהמובילות בעולם ה- (COACHING ) פורשת לפני הקורא מלכודת הגיונית בלתי מתפשרת המציבה אותו כאחראי בלעדי לגבי הבחירה שלו – כיצד הוא מפרש אירוע זה או אחר בחייו.
היא פיתחה שיטה שבה על ידי ארבע שאלות כל אדם יכול לבחון את הפרשנויות

מזה זמן אני יודעת שדפיקות הלב, ההיפרוונטילציה ותחושת האקסיטביליות שאני חווה בכל פעם שהשכן משמיע מוזיקה בשעות הלילה הן לא התוצר של המוזיקה עצמה אלא של העובדה שהוא עושה זאת בחוסר התחשבות ותוך התעלמות מהחוק וממני. יודעת ומתעצבנת בכל ערב מחדש.
ואז הופיע הספר הזה בחיי ונתן לי את הכלים לעשות משהו עם הידע הזה על מנת לחוות את אותה החוויה אבל במצב נפשי אחר לגמרי.
אז דוגמת השכן היא מובהקת מאוד אבל היא מקר

זה אחד הספרים המשובחים שאני ממליצה עליהם מכל הלב.
הסופרת הנ"ל הגיעה מרקע חרדות ודכאונות כרוניות.
עשר שנים הייתה בדיכאון כרוני,ישנה ולא עשתה כלום.
יום אחד שכבה בדיכאון על הרצפה,ופתאום עבר מלידה מקאק,
ואז היא אמרה לעצמה אם הג'וק יכול לקום וללכת?
אז גם אני יכולה להתחיל לחיות,ומפה מהתחתית צמחה,למדה פסכולגיה,והתחילה להרצות איך לאהוב את החיים איך שהם.
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי,בנושא פסיכולגיה

ספר טוב, מעניין, שונה, ייחודי ובולט בתחום ספרי העזרה העצמית. המחברת מציעה שיטה קלה ליישום, חינמית והכי חשוב - עובדת, להתמודד עם כל קושי ומצוקה. עבורה זה עבד. והיא גם בנתה קריירה חובקת עולם כסופרת מרצה ומטפלת, ועזרה לאלפי אנשים. גם בשבילי אישית זה עבד, לפחות לתקופה, ועזר בזמן של שינוי ומעבר. אפשר לראות בשיטתה משהו שעוזר "להטיל ספק בספק". הספק בתור עמלק המן רשע שבא להחריב לנו את החיים בשליליות, מתחי

הרעיון מקסים.
ההכרה והידיעה כי לא מעט תחושות שלנו שאנו מתרגמים כרגשות, הינן בעצם מחשבות שליליות ששתלנו לעצמינו במערכת במשך שנים. אנחנו כל-כך מאמינים להן (כוחו של הרגל...) - עד כדי תרגומן לרגשות, וכל שעלינו לעשות הוא לשבור את הדפוס בצורה הכי פשוטה שיש, ולהרגיש הרבה יותר טוב עם עצמינו.
עם זאת השפה והנוסח מעט דלים. העניין די מאכזב וחבל.
בכל מקרה העברתי את הספר לילדים בסדנאות תוך כדי אימון על 'היפ