“כל פעם מדהים אותי מחדש, לאורך שנות קריאה רבות ועמוסות, איך עדיין יש את אותם ספרים שמצליחים לבחוש לי בנשמה, ולהחסיר בי נשימה.
לפני כמה שנים, באחת מקבוצות הקריאה, היה דיון כלשהו, ומישהי כתבה על ספר מסוים שהיא לא הצליחה לקרוא אותו כי הוא עורר בה תחושות פיזיות של ממש, ולא ברמה הטובה. אני זוכרת שניסיתי להבין על מה היא מדברת, ולא ממש הצלחתי. עד שהגיע אורן גזית ועשה לי בית ספר. וזה היה קשוח. מזמן לא”