את הספר הזה קראתי בעקבות המלצה פה בסימנייה של דינה. כצלה גיבורות הספר נכנסת לחנות ברמת גן לשאול אם יש אוברלים לתינוקות ברגע אחד של היסח דעת היא משאירה את העגלה עם התינוק שלה מחוץ לחנות. כאשר היא יוצאת מהחנות היא מגלה שהתינוק שלה נעלם. עוברות שמונה-עשרה שנים מאז וכצלה לא יודעת מנוח.
איך תינוק נעלם? כצלה מואשמת על ידי כולם! משפחתה התקשורת והמשטרה.
מה לא אומרים עליה שהיא נטשה את תינוקה שהיא רצחה או

כל פעם מדהים אותי מחדש, לאורך שנות קריאה רבות ועמוסות, איך עדיין יש את אותם ספרים שמצליחים לבחוש לי בנשמה, ולהחסיר בי נשימה.

לפני כמה שנים, באחת מקבוצות הקריאה, היה דיון כלשהו, ומישהי כתבה על ספר מסוים שהיא לא הצליחה לקרוא אותו כי הוא עורר בה תחושות פיזיות של ממש, ולא ברמה הטובה. אני זוכרת שניסיתי להבין על מה היא מדברת, ולא ממש הצלחתי. עד שהגיע <mark>אורן גזית</mark> ועשה לי בית ספר. וזה היה קשוח. מזמן לא

מכירים את הספרים שכשמתחילים לקרוא אותם "קשים לעיכול" מטלטלים ולא קלים לקריאה ומאידך מסקרנים , מרתקים ונוגעים בנפש פנימה ויחד עם זאת שובים את לב ליבו של הקורא בכתיבה נוגעת ללב החודרת מתחת לעור ....
כזאת בדיוק ההרגשה שלי היתה כשהתחלתי את ספרו : הילד בחלון של הסופר עיתונאי ומנהל תוכן בטלויזיה <mark>אורן גזית</mark> שגמעתי באיטיות ויחד עם זאת בסקרנות יתרה והנאה .
סיפור גיבורת העלילה של כצלה (כינוי חיבה שלה

הילד בחלון. <mark>אורן גזית</mark>. הוצאת שתים. 208 עמודים. ראה אור מרץ 2022

"פעם גם אני אהבתי אותו. פעם גם אני דאגתי לאורי ולו. אבל אני קברתי את פעם, כי פעם מת." עמוד 8.

אחד הספרים היותר מטלטלים שקראתי. הכל אחר ושונה. מהעלילה עבור דרך הדמויות, השמות והכינויים, היכולת של הסופר להיכנס לדמות של אישה.

הדמות הראשית היא כצלה. אין אנו יודעים את השם שמופיע בת.ז שלה. השם שאיתו היא הגיעה לעולם. או אולי השם שה