“קראתי אותו בעבר, ולא היו לי הרבה מחשבות, זה היה נחמד ועברתי על ה-מאה ימים של אושר בלא יותר משבוע.
אני איכשהו תמיד מצליחה לקרוא את הספר הנכון בזמן הנכון.
אבל לצערי, יש ספרים שעם הזמן, מאבדים את המשמעות שלהם.
אני אפילו לא זוכרת מה הרגשתי אז, הוא גרם לי להרגיש בסדר, אבל לא יותר.
הספר בנוי ככה שבצד ימין יש איזו פסקה או שתיים מהמחברת, ובצד שמאל תמונה שאמורה לתת לך השראה עם ציטוט שמתאים לתוכן שבצד”
