“קראתי אותו בעבר, ולא היו לי הרבה מחשבות, זה היה נחמד ועברתי על ה-מאה ימים של אושר בלא יותר משבוע. אני איכשהו תמיד מצליחה לקרוא את הספר הנכון בזמן הנכון. אבל לצערי, יש ספרים שעם הזמן, מאבדים את המשמעות שלהם. אני אפילו לא זוכרת מה הרגשתי אז, הוא גרם לי להרגיש בסדר, אבל לא יותר. הספר בנוי ככה שבצד ימין יש איזו פסקה או שתיים מהמחברת, ובצד שמאל תמונה שאמורה לתת לך השראה עם ציטוט שמתאים לתוכן שבצד”

“הנה נקודה למחשבה, אולי - "פשוט תהיי את!" - זו למעשה עצה ממש מחורבנת? תחשבו על זה רגע, זו עצה שמסיקה שלכל בחורה יש אישיות כובשת ולב מזהב, ושכל מה שהיא צריכה זה להראות את זה לעולם ואז מה שצריך להיות שלה פשוט יהיה שלה. אני לא בטוחה שיש לי בכלל "לב" מתפקד בקטע הזה. בכל פעם שהרגשתי רגשות כמו אמפתיה או הזדהות זה לא הרגיש כאילו שזה בא מהלב. כאילו - מחשבות באות מהראש ורגשות באים מהלב - אני פשוט לא”

“קראתי אותו בעבר, ולא היו לי הרבה מחשבות, זה היה נחמד ועברתי על ה-מאה ימים של אושר בלא יותר משבוע. אני איכשהו תמיד מצליחה לקרוא את הספר הנכון בזמן הנכון. אבל לצערי, יש ספרים שעם הזמן, מאבדים את המשמעות שלהם. אני אפילו לא זוכרת מה הרגשתי אז, הוא גרם לי להרגיש בסדר, אבל לא יותר. הספר בנוי ככה שבצד ימין יש איזו פסקה או שתיים מהמחברת, ובצד שמאל תמונה שאמורה לתת לך השראה עם ציטוט שמתאים לתוכן שבצד”

“הנה נקודה למחשבה, אולי - "פשוט תהיי את!" - זו למעשה עצה ממש מחורבנת? תחשבו על זה רגע, זו עצה שמסיקה שלכל בחורה יש אישיות כובשת ולב מזהב, ושכל מה שהיא צריכה זה להראות את זה לעולם ואז מה שצריך להיות שלה פשוט יהיה שלה. אני לא בטוחה שיש לי בכלל "לב" מתפקד בקטע הזה. בכל פעם שהרגשתי רגשות כמו אמפתיה או הזדהות זה לא הרגיש כאילו שזה בא מהלב. כאילו - מחשבות באות מהראש ורגשות באים מהלב - אני פשוט לא”