#
יש משהו יותר משעמם מעיסוק במידות ומשקלות? אני מניחה שכן. אין גבול לשיעמום כמו שאין גבול לעניין. מאד משעמם אותי עיסוק בפרטים. אם אני נאלצת, אחרי זמן קצר דעתי נודדת לה למחוזות מעניינים יותר, ומשאירה את גופי שיתמודד. רקע הספר הזה מתאר רשות ממשלתית(!) בהולנד, העוסקת בכיול, בקרה ואישור מידות ומשקלות. בהולנד - בעלת מסורת מפוארת של מסחר – יש חשיבות רבה לכיול מכשירים השוקלים, מודדים ומשווים, וזה השירות

סיפור קטן וחביב על שני בחורים שעובדים בלשכת הכיול של הרשות למשקולות ומידות באמסטרדם. דייק הוא אחד הבחורים והבחור השני הוא המספר את הסיפור. המספר ודייק עבדו יחדיו מעל ל40 שנים, החל משנות ה-50 של המאה הקודמת. לאחר 40 שנות עבודה יחדיו דייק מפוטר מהעבודה, המספר מוציא אותנו למסע בעקבות דייק בו הוא מספר כיצד הכירו, על אופן עבודתם כפקחי כיול למשקלים (מרתק!), על יחסיהם האישיים ועל אמסטרדם של אמצע המאה הקו

אני אוהבת להרחיב אופקים בכל הכרוך בשפות ואנשים.
מגיל צעיר הייתי יושבת עם אמי אל מול הטלוויזיה, שתינו צופות בערוץ לבנון, זה עם צלמית הארזים מצד ימין למעלה, ורואות בית קטן בערבה עם כתוביות בערבית.
אמי היתה מתרגמת לי את השיחות בין קלרה האם לצ׳ארלס האב, את מילות החיבה שהרעיף אדם העיוור על מרי היפה, את המריבות וההשתלחויות בין לורה השובבה לנלי הבלתי נסבלת ופעמים רבות הייתי מבקשת ממנה לחדול מן הדיבורים