"תמיד היינו שרוטים, ועודנו כאלה" את לוחות הברית שנושא פרופ ´ גד יאיר בספר הזה הוא לא קיבל מאלוהים במעמד הר סיני. הוא קיבל אותם מעם ישראל, בראשית המאה המאה העשרים ואחת. עשרת הדיברות שלו הם לא ציוויי מוסר ודת העומדים בבסיס היהדות אלא עשרת קווי האופי העיקריים של הישראליות. במקום "לא תגנוב" – "לא תצא פראייר" במקום "כבד את אביך ואת אמך" - "בוז להייררכיה" במקום "לא תענה ברעך עד שקר" – "יאללה, חפיף, תאלתר". צופן הישראליות:"עשרת הדיברות: קוד ההפעלה של הישראלים " הוא פנינה נדירה בארון הספרים שלנו. רק לעתים רחוקות מחליט מרצה בכיר מהאוניברסיטה לצאת ממגדל השן, לזנוח את שיח הסתרים האקדמי ולחלוק עם הקורא ההדיוט ידע והבחנות יקרים מפז, ובעברית בהירה וחודרת. השאלות שמעסיקות את גד יאיר מציקות לכל ישראלי התוהה מיהו ומהו וגם למה הוא. למה תמיד נישאר מבודדים בין כל העמים? למה במקום לתכנן אנחנו מאלתרים? למה הכביש שייך לאבא שלנו? למה כולנו כאן אחים? למה אף אחד כאן לא סותם את פיו? ולמה מחאת האוהלים של קיץ 2011 היא ישראלית למהדרין? צופן הישראליות מספק תשובות על שאלות אלה ורבות אחרות. הספר הנדיב והחכם הזה חושף את מרכיביה הע מוקים של הזהות הישראלית – את המתחים, הסתירות והחרדות שמעל ומתחת לפני השטח. על בסיס עדויות שנאספו בשאלונים, תצפיות וראיונות עומק, ובתוספת מקבץ של אנקדוטות מהמציאות היומיומית, בוחן יאיר את הישראלים בחינה מקיפה ומציג את הישראליות על כל גוניה - אלימה ומחבקת, תוקפנית ורגישה, אנושית וחרדה. פסיכית, בקיצור. לבאים בשערי הספר הזה אין אלא לאחל: ברוכים הבאים לישראל. פרופ ´ גד יאיר הוא ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בפענוח הקודים התרבותיים המכוננים את ההגות הפילוסופית והחברתית ואת היצירה הספרותית והקולנועית בגרמניה, בצרפת ובארצות הברית. ספרו זה, הרביעי במספר, מציע לראשונה התבוננות עצמית על חיי היומיום בישראל....

גד יאיר מציע לבחון את עוצמתן של השפעות חינוכיות מפרספקטיבה חדשה ומרעננת. הוא טוען כי במקום לבחון את ההצטברות האיטית וההדרגתית של החינוך, טוב יהיה לבחון את ההשפעה החינוכית בשיאה – קרי בעת התרחשותה של חוויית מפתח חינוכית. חלקו הראשון של הספר מציע מסגרת כללית לניתוח חוויות מפתח והשפעותיהן. חלקו השני מוקדש לבחינת חוויות מפתח במשפחה, בבית-ספר, במסגרות בלתי פורמאליות ובצבא....

גד יאיר מקשיב לתחושותיהם של ישראלים החיים בגרמניה. לפחדיהם, לקנאתם, להתרסתם, לכעסם, למסקנותיהם. הספר חושף את הרכיבים התרבותיים שביסוד תפקודם של גרמנים בשואה ואחריה, ואת תמונות המראה המתחלפות של הזהות הגרמנית והישראלית היום. בשיח עם ישראלים היושבים בגרמניה, שצופים ונתקלים בגרמנים בשפתם ובביתם - ברחוב, בעבודה, אפילו בחדר המיטות, מביא גד יאיר תובנות שופעות ומרתקות, החושפות התמודדות מורכבת ועמוקה עם זהות אישית וקיבוצית – ובה בעת הן תמונת ראי שלנו: גם כשאנחנו מתבוננים בגרמנים, אנחנו רואים, כתמיד, אותנו עצמנו. דוד ויצטום, הטלוויזיה הישראלית, הערוץ הראשון בספר אהבה זה לא פרקטיש מפיק גד יאיר מן המפגש עם הגרמני של היום הסבר למה שקרה בעבר: מה נשאר בחינוך הגרמני ובהתנהגות הגרמנית כפי שהיה ומה השתנה? מה מחוללים בהקשר זה המשמעת, הסדר, המשפחה, חיי המין וההתנהלות בחדר המדרגות. הוא מסכם, כי "הגרמנים נחמדים מאוד... אבל משהו בכל זאת תקוע שם“. ה"תקיעות" של הגרמנים וה"תקיעות" של ישראלים במפגש עם גרמנים – זה הנושא. פרופ' משה צימרמן, היסטוריון, האוניברסיטה העברית בירושלים הספר הוא מסמך שמציף את הסינדרום של יחסים נגועים בין גרמנים לישראלים, שהם תאומים לא זהים, ובשונות הייחודית של כל אחד מהם, נמצאת גם הזהות ביניהם. נדב בן נון, במאי הסרט "הגרמני הרך" פרופ' גד יאיר מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מנהל את המכון לחקר הטיפוח בחינוך. תחומי מחקרו נעים בין חקר תרבות לחינוך והוראה משמעותית. זהו ספרו החמישי. ספרו הקודם, צופן הישראליות: עשרת הדיברות של שנות האלפיים, היה רב מכר ועובד לסרט תיעודי....

תרגום,מבוא ואחרית דבר:גד יאיר...

מעריצים אותה ובזים לה, מקנאים בה ושונאים אותה. היא עשירה, מגוונת, עוצמתית, מפתה ומושכת. היא בדלנית ומסתגרת, אך גם נוטלת אחריות כ"שוטר של העולם". היא מובילה את המדע העולמי, אך גם דתית ושמרנית. ובכל זאת, למרות ריבוי הפנים שלה, היא מופעלת על־פי מנגנון תרבותי משותף, ככתוב בסמלה:E pluribus unum — "מתוך רבים, אחד".והיא תמיד חידתית: ארצות הברית של אמריקה.  מאז ומתמיד היה יחסן של ארצות העולם לארצות הברית אמביוולנטי. אבל למרות השניוּת, עוד ועוד אנשים נוהים לטעום ממנעמיה כתיירים, ועוד ועוד מהגרים אליה כדי לממש בה את "החלום האמריקאי". דלתה של אמריקה פתוחה לאוהבי החירות והזכויות, והקפיטליזם בה מאפשר לכל חולם ויזם להצליח בגדול. וכך, זה 250 שנה שעיני העולם כולו נשואות אליה יותר מאשר לכל ארץ אחרת, כדי להעתיק ממנה או כדי לזכות בחסדיה. אך כל כמה שכתבו על אודותיה וצרכו מתוצריה, אמריקה נותרת חידתית, ותרבותה — בלתי מובנת.  לכבוד שנת ה־250 לעצמאותה של ארצות הברית, מציע פרופ' גד יאיר בספרו זו היא אמריקה: דיוקנה של אומה אפיון תרבותי מעמיק של "האומה הגדולה בעולם". כתיבת הספר נעשתה בתום שלושה עשורים של ליקוט תצפיות וניתוח מאות ראיונות עם אמריקאים ועם ישראלים המתגוררים בארצות הברית, והניתוח המרתק המוצג בספר שופך אור על הקודים התרבותיים המייחדים את אמריקה ועושים אותה למה שהיא.  פרופ' גד יאיר הוא סוציולוג באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא שהה בארצות הברית שלוש שנות השתלמות וביקר בה רבות. במהלך השנים הללו הציג ממחקריו בהרווארד, בסטנפורד, בשיקגו וב-MIT. לאחר שאפיין את התרבות הישראלית (בספרו צופן הישראליות) והגרמנית (באהבה זה לא פרקטיש), משלים פרופ' יאיר טרילוגיה מרתקת של ניתוח תרבותי בדרכו הייחודית....