גד יאיר מציע לבחון את עוצמתן של השפעות חינוכיות מפרספקטיבה חדשה ומרעננת. הוא טוען כי במקום לבחון את ההצטברות האיטית וההדרגתית של החינוך, טוב יהיה לבחון את ההשפעה החינוכית בשיאה – קרי בעת התרחשותה של חוויית מפתח חינוכית. חלקו הראשון של הספר מציע מסגרת כללית לניתוח חוויות מפתח והשפעותיהן. חלקו השני מוקדש לבחינת חוויות מפתח במשפחה, בבית-ספר, במסגרות בלתי פורמאליות ובצבא.