מה שאליהו,אביה של שירי,אשתו של אמיר- הגיבור והמספר של הספר אינו אוהב במיוחד, זה כש"הדברים נעשים פרטאץ'". ובכן חבל שהספר עצמו נכתב באופן זה.

אם להיות כנים אזי ניתן למצוא כמה נקודות חיוביות בספר שבמהותו אמור לדבר לכל גבר מעמד - ביניימי טיפוסי אשר חי בשגרה אפורה, אך אוהבת ותומכת ושהכל בה לכאורה ברור, מדוד ורגוע, ושבה הוא עצמו מרגיש קצת מת. זה הגבר החנון האקדמאי ,אפשר שגם נוירוטי וחרדתי(כמו אמיר ע

קיץ עכשיו וחם. מאוד.
ואני מוצא את עצמי שואל (את עצמי) שאלה שאף פעם לא חשבתי עליה לעומק.
למה אני קורא ספרים ? בשביל מה זה טוב ? מה זה אמור לספק לי בעצם ?
אני קורא המון, כמעט מכל הסוגים, מוותר על שעות מסך, על שעות שינה על שעות בילוי (טוב לא עד כדי כך).
אם תנסו להיזכר אם מורה לספרות פעם שאלה את השאלה הזו בכיתה אותה היא מלמדת, תגלו שאף פעם לא דיברו אתכם באמת למה זה טוב בעצם.
אז אני מנסה לענו

סיפור קליל, מלא הומור, מתאים כמרענן לימי הקיץ החמים. סיפור על משברים, חברות וחלומות.

הגיבור, אמיר, גבר כבן ארבעים, נשוי באושר ויש לו שתי בנות. אמיר עובד בחברת הייטק שנקלעה לקשיים והוא חי בחרדות מפני פיטורים ומפחד מאד לחלות בסרטן. בסך הכל טוב לו בחיים והוא מאושר אבל בכל זאת הוא חולם ביחד עם אשתו, על בית קרקע גדול ויפהפה.
יום אחד כשהוא מלמד את בתו לנגן בגיטרה, הוא מנגן שיר שהוא המציא ואז הוא נזכ