ביקורת ספרותית על סודותיה של רומינה לוקאס - טרילוגיה על אי-נאמנות #2 מאת אֶרְקוֹלֶה ליסַרדי
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 באוקטובר, 2020
ע"י Misskipod


א-ו-ב-ס-ס-י-ה, היא המילה הראשונה גם העיקרית, שחזרה וצפה מולי לאורך קריאת הטקסט הזה.
קחו את אותה אובססיה מדוברת, ערבבו היטב עם סקרנות מינית מישתאה וריבוי תיאורים מיניים (לצורך וגם שלא) והנה קיבלתם סדרת ספרות אירוטית שיש לה מה להגיד, אבל רק בחלקה. זוהי הטרילוגיה על אי-נאמנות, של ליסרדי.

למה אי נאמנות?
כי הספר הראשון בטרילוגיה, אכן בוחן את אי הנאמנות של המין האנושי (או מצד שני, אולי הייתה זו נאמנות יתר).
לגבי השני, אני כבר לא כל כך בטוחה.

ולמה 'בחלקה'?
כי 'שעה חופשית', אותו ראשון בטרילוגיה של ליסרדי, עשה יופי של עבודה לטעמי, בחקר נפש האדם ותשוקותיו. הוא פיתה אותי אל בין שורותיו, שם התאהבתי בשני גיבורים 'רגילים' למראה ועניין, לא מושכים במהותם, עמוסי קמטים וכרס משתפלת, שהפליאו לעורר אחד את השני (גם אותי) ולהנות משעה גנובה פה ושם (ומכאן שם הספר כמובן).
לעומתו, 'סודותיה של רומינה לוקאס', נושא סקירה זו, ידייק יותר אם יצא לאור תחת הכותרת 'המדריך לעוקב האובססיבי המתחיל', בדגש על מעקב מיני (וזאת רק משום ש'סטוקר' המתבקשת כאן ביותר, היא מילה לועזית שלא מצאתי לה חלופה הולמת בשפת הקודש).

"זונות הן מעוררות בדיוק משום שאין דבר אישי בסיפור שיסיח את הדעת מהעונג."

מה קרה כאן?
'סודותיה של רומינה לוקאס', כולל תחושת חיבור מיסטי שמתאים לסובלים ממחשבות שווא, פרטי מעקב מיותרים, חקירות הזויות, התנסויות הזויות עוד יותר ותאורים מיניים מרחיקי לכת (גם אם לעתים, נעימים ספרותית).
כידוע, אין לי בעיה עם האחרונים ולא הייתה לי מעולם. אלא שבמקרה זה, ניכר שהטקסט עצמו מתנהל כמו מנסה להקיא אותם מתוכו. עד כדי כך הם מרגישים נטע זר בעלילה.

לתחושתי, ליסרדי שידוע בכתיבתו הבוטה על גבול הטאבו, הרגיש חובה להמשיך ולעמוד בציפיות שיצר ב'שעה חופשית' והן שגרמו לו לשרבב כאן מין בשאינו מינו (תרתי משמע לחלוטין).

כחלק מאותו עניין מיני, עסוקות דמויותיו בהשתאות יוצאת דופן ביחס להעדפה מינית כזו או אחרת. רק חבל שאותן העדפות לא מפתיעות (שלא ממציאות את הגלגל המיני, לצערי), גורמות להשתאות המדוברת, להרגיש קצת כמו סערה על שום דבר ועניין.

"כבני אדם אנחנו משתוקקים לחופש, וכנאהבים אנחנו משתוקקים לבלעדיות." הנה הצלחתי לקחת מכאן משהו לדרך.

קראתי עד הסוף בגבורה, אבל להגיד שהתרגשתי זו תהיה הגזמה.

"לעתים קרובות זה קורה: אנחנו מדמיינים משהו כקשה ביותר והוא מתגלה כקל מאוד." לא הפעם.
לסקירות נוספות https://misskipod.blogspot.com/
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Misskipod (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
זה בסדר, בת-יה,
יש לא מעט מילים שנשמעות מוזר ועברו בשלום את החלטת האקדמיה :).

ספציפית במקרה רומינה לוקאס, הסטוקר עוקב ובולש אחר דמות שנפטרה. כך שעניין ההטרדה, גם הוא לא מדויק (מתוך ההערכה שזה פחות מטריד אותה כמובן).
בת-יה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
טוב, בינתיים הלכתי לחפש והבנתי שיש המתרגמים את סטוקר למטרידן.
אז אפשר לבחור -:)
ואולי אפשר להציע לאקדמיה את: עוקבני (צירוף של עוקב ועגבני)
וברור שזה משהו שהמצאתי עכשיו - אז לשיפוטכם ...
Misskipod (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה בת-יה,
יכול להיות ועדיין, 'מציצן', מרגישה לי כחסרה את הוייב של המעקב, של האובססיה.
הכוונה היא שלא מדובר בהצצה חד פעמית ואולי לא רק בהצצה.
בקיצור, המילה מוכרת לי כמובן, אבל לא סיפקה את מה שרציתי להביע.
בת-יה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
סטוקר בעברית הוא: מציצן. אין לי מושג אם האקדמיה לעברית היא שקבעה את זה,
אבל כשדן כנר משתמש במילה, אני בטוחה שהיא בסדר.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
"שעה חופשית" היה לדעתי ספר עלוב ביותר
וליסרדי נראה לי מעצב "אישה" לפי הנטזיות המיניות של עצמו. לא עלה בדעתי לקרוא עוד אחד פרי עטו.
מורי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה על האזהרה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ