“**** יש לי ווידוי קטן. אני, אמממ, אומר "אג'ואים", ו"מאאתיים" (עד לא מזמן בכל אופן). אני אוכל עשתנור ולא לאפה - ולא, זה לא אותו דבר. אז כן, הבנתם לבד. אני ירושלמי. נכון, אני גר במודיעין, ועובד לרוב בתל אביב, אבל לא יעבור יום שישי אחד (אלא אם כן קורה משהו קיצוני כמו מסיבת ט"ו בשבט בגן שאלוהים ייקח את כל מתכנני המסיבות לילדים ביום שישי) בלי שאני עולה על מונית השירות יחד עם העגלה של השוק ונוסע”

“מיקי הוא תסריטאי במקצועו, אבל עד שיבוא לו רעיון טוב לתסריט הוא מצלם אירועים ומבלה את זמנו עם שני חבריו הטובים בני העדה הפרסית בירושלים. לעיתים הוא גם מדבר אל עצמו, ועם דמויות היסטוריות הקשורות לעיר. הספר מדליק. הוא כתוב היטב, הוא יוצא דופן ומקורי ולעיתים אף משעשע מאוד. מדוע רק 4 כוכבים, אתם שואלים? ובכן, הסוף לא מצא חן בעיניי. אבל 4 הכוכבים בהחלט מגיעים לשי שטרן על הכתיבה והרעיון המוצלח.”

“הספר מתאר את עולמו של מיקי,קולנוען ירושלמי צעיר, את מערכת היחסים הזוגית שלו ואת מערכת היחסים שלו עם חבריו הקרובים. הספר קולח והכתיבה זורמת,פה ושם יש גם ביטויי היתממות ואירוניה שמאפיינים את התוכנית "אל תשאל" של שי שטרן הסופר. ובזה מסתכמים כל הדברים הטובים שאשפר לכתוב עליו. כי חוץ מזה הספר ממש רע, אבל ממש. קודם כל הוא מטפל בקלילות מעושה ובצורה שנראית מופרכת בבעיות רציניות כמו יציאה מהארון, התמודדו”

“צר לי, אבל יש אנשים שלא נועדו להיות סופרים... דווקא היו לי ציפיות, אולי בגלל שזה שי שטרן השנון, אולי בגלל שאני ירושלמית וההבטחה בגב הספר ש"משורטטת באהבה העיר ירושלים, על שלל דמויותיה הססגוניות וקונפליקטים היסטוריים הקשורים בעיר..." גרמו לי לחשוב שזה ספר שההנאה שבקריאתו מובטחת. התבדתי... זהו ספק הלוקה בחוסר עלילה, כתיבה רדודה ושטחית, ניסיונות בלתי פוסקים לשעשע את הקורא (ללא הצלחה אגב...), התייאשתי”

“**** יש לי ווידוי קטן. אני, אמממ, אומר "אג'ואים", ו"מאאתיים" (עד לא מזמן בכל אופן). אני אוכל עשתנור ולא לאפה - ולא, זה לא אותו דבר. אז כן, הבנתם לבד. אני ירושלמי. נכון, אני גר במודיעין, ועובד לרוב בתל אביב, אבל לא יעבור יום שישי אחד (אלא אם כן קורה משהו קיצוני כמו מסיבת ט"ו בשבט בגן שאלוהים ייקח את כל מתכנני המסיבות לילדים ביום שישי) בלי שאני עולה על מונית השירות יחד עם העגלה של השוק ונוסע”

“מיקי הוא תסריטאי במקצועו, אבל עד שיבוא לו רעיון טוב לתסריט הוא מצלם אירועים ומבלה את זמנו עם שני חבריו הטובים בני העדה הפרסית בירושלים. לעיתים הוא גם מדבר אל עצמו, ועם דמויות היסטוריות הקשורות לעיר. הספר מדליק. הוא כתוב היטב, הוא יוצא דופן ומקורי ולעיתים אף משעשע מאוד. מדוע רק 4 כוכבים, אתם שואלים? ובכן, הסוף לא מצא חן בעיניי. אבל 4 הכוכבים בהחלט מגיעים לשי שטרן על הכתיבה והרעיון המוצלח.”

“הספר מתאר את עולמו של מיקי,קולנוען ירושלמי צעיר, את מערכת היחסים הזוגית שלו ואת מערכת היחסים שלו עם חבריו הקרובים. הספר קולח והכתיבה זורמת,פה ושם יש גם ביטויי היתממות ואירוניה שמאפיינים את התוכנית "אל תשאל" של שי שטרן הסופר. ובזה מסתכמים כל הדברים הטובים שאשפר לכתוב עליו. כי חוץ מזה הספר ממש רע, אבל ממש. קודם כל הוא מטפל בקלילות מעושה ובצורה שנראית מופרכת בבעיות רציניות כמו יציאה מהארון, התמודדו”

“צר לי, אבל יש אנשים שלא נועדו להיות סופרים... דווקא היו לי ציפיות, אולי בגלל שזה שי שטרן השנון, אולי בגלל שאני ירושלמית וההבטחה בגב הספר ש"משורטטת באהבה העיר ירושלים, על שלל דמויותיה הססגוניות וקונפליקטים היסטוריים הקשורים בעיר..." גרמו לי לחשוב שזה ספר שההנאה שבקריאתו מובטחת. התבדתי... זהו ספק הלוקה בחוסר עלילה, כתיבה רדודה ושטחית, ניסיונות בלתי פוסקים לשעשע את הקורא (ללא הצלחה אגב...), התייאשתי”