ספרים שאני רוצה לקנות, ספרי עיון, ספרים שצריך לקרוא, נקרא ב 2012, הספיקותי, הגות, מוצר.צריכה.בסיסי!, פמיניזם, נשים, מגדר, פרסומת, צריך לקרוא, רוצה לקרוא , להשיג ולקרוא, לרכישה, להשיג ולקרוא, המדף הקווירי- פרוזה ותיאוריה, ספרים שאני רוצה לקרוא כשיהיה לי זמן, מור, הגשם שלנו טרם בא, חדשה, מוכר-יניב 30, עיוני , צריכה לקרוא, לקרוא, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה, 1, מיניות , אהבה, קשרים זוגיים - ספרים למכירה, ספרי פילוסופיה למכירה תמרה, רשימת קריאה כללית, ספרים שאני רוצה, 2022, ארכוש בעתיד, פסיכולוגיה, לקרוא, פילוסופיה, משכבר, לקרוא, על מדף העיון בהמתנה, מדף הספרים שלי, תואר שני, ספרי הוצאת רסלינג למכירה , 1, המממ, נו, רשימה, ספריעד- הגות, פילוסופיה וחברה, ספרים שארצה לקרוא, מדע פופולארי Read-List, צריכה לקרוא, מרץ 2010, Book List, בא לי לקרוא ואין ברשותי, מתכננת לקרוא, רוצה לקרוא, רשימת קניות (:, יותר מדי ספרים מעט מדי זמן-עיון, Wishlist - Philosophy and soceity, wish list, ברצוני לקרוא, ספרייה, משה, מכל מיני, WishList, עיון כללי - היסטוריה, פילוסופיה, On The Shelf, רוצה לקרוא, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה/פילוסופיה, רשימה לספריה, נטע, wishlist, רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, = ספרים שעניינו אותי ואין לי אותם =, ספרי עיון ופילוסופיה, מסקרן, נדירים , מעניינים ומה שבינהם, עידן חדש ,עזרה עצמית ופילוסופיה, ספרים שמכרתי, עיון, להשאיל מהסיפריה, ביום מן הימים, רשימה, ספרים לקריאה, רשימת קריאה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, טיפול באמנות - ספרות מקצועית למכירה (5 עמודים בתמונות) , ספרי עיון למכירה , 1ג-סלון, ספרי עיון למכירה, מעוניינת לקרוא, רוצה לקרוא, ליד המיטה, Wishlist - עיוני, מחכים לי כבר הרבה זמן, I'm Coming Out so you'd better get this party started, ספרים שאני מתכנן לקרוא, רוצה לקורא, פסיכולוגיה, פסיכולוגיה, RTBCPT3, רפואה, לקרוא לפי הסדר, על הכוונת, פילוסופיה, לראות את נאפולי ולמות!, מעניינים, עוד ...

1.

תולדות השיגעון בעידן התבונה מאת מישל פוקו מישל פוקו (1984-1926), פילוסוף והיסטוריון צרפתי, הוא מן הדמויות הבולטות במחשבה האירופית והעולמית שלאחר הסטרוקטוראליזם. "תולדות השגעון בעידן התבונה``, ספרו הראשון המתורגם לעברית, הוא החשוב והייצוגי שבכתביו. תוך כדי תיאור השקפות שונות על השגעון בתרבות המערב מדגים פוקו בספר זה את המתודה ה``ארכיאולוגית`` או ה``גניאלוגית`` שלו. מתודה זו מאפשרת ביקורת על מבנים חברתיים מושרשים ומובנים, כביכול, מאליהם, על ידי חישוף היחסי, ההיסטורי והשנוי במחלוקת הניצב מאחוריהם. במרכז עניינו של ספר זה עומד המוסד הפסיכיאטרי, ופוקו מראה כי החברה האנושית עשתה תמיד שימוש בשעירים לעזאזל כדי להגדיר את ה``נורמאליות`` של האחרים. בימי הביניים היו אלה המצורעים, ובעידן התבונה - המשוגעים. פוקו רואה ועוקב אחר תפיסותיה המשתנות של החברה את השגעון, מראיית המטורפים כגיבורים טראגיים ועד לכליאתם הברוטאלית כפושעים. ספר זה, שהיה אחד ממקורות ההשראה של התנועה האנטי פסיכיאטרית בשנות השישים והשבעים, עורר פולמוס ער והוכר כבעל השלכות חשובות במדעי החברה, ובעיקר בסוציולוגיה, כמו גם בפילוסופיה ובהיסטוריה של הרעיונות....

2.

תולדות המיניות 1 הרצון לדעת - הצרפתים # מאת מישל פוקו כמו לבנת חבלה קטנה הונח הספר הזה על מדפי חנויות הספרים בפריס ב- 1976. כשהתפוצץ המטען נפרצו דרכים חדשות לחשוב על מין וגוף, תשוקות וסטיות, וידוי ואמת פנימית, ידע וכוח, ניהול של חיים וכלכלה של תענוגות. בתחומי הפסיכותרפיה, הפמיניזם, הפילוסופיה הפוליטית ולימודי התרבות מהדהדים הדי אותו פיצוץ עד היום. המיניות לסוגיה היא תוצר חברתי והיסטורי, קובע פוקו, היא שייכת לתרבות המודרנית ולא לטבע האנושי. המין אינו נושא בחובו שום אמת נסתרת, אם יש לכל אחד מאיתנו אמת חבויה, פרטית ואותנטית, הנוגעת למיניותו, היא הושתלה בו על-ידי מנגנונים חברתיים. מי שמזמין אותנו למסע של שחרור בדרך אל האמת החבויה הזו שותף לאותם מנגנונים לא פחות מאלה שאוסרים, מצנזרים ומדחיקים, וכל זה הוא רק חלק ממערך שלם של ידע וכוח הפועל בחברה המודרנית בלי מרכז ברור ומנהל את גופו ואת חייו של כל יחיד ואת חיי האוכלוסיה כולה. מישל פוקו היה מגדולי ההוגים הצרפתים בני דורנו. בין ספריו: "תולדות השיגעון בעידן התבונה", "המלים והדברים", "לידת הקליניקה" ו"לפקח ולהעניש"....

3.

הטרוטופיה מאת מישל פוקו מישל פוקו, "דייר קנאי של המרחב", מנסח בהרצאה שנשא בשנת 1967 בפני קהל ארכיטקטים - "על מרחבים אחרים" - כמה מעקרונות העימות עם "צאצאיו האדוקים של הזמן". הרצאה זו מתחקה אחר השלכות המעבר ההיסטורי שהתרחש במאה ה20 - ממחשבה המאורגנת לאורר ציר הזמן (השושלתי, ההכרחי) למחשבה המאורגנת לאורך ציר המרחב (החוזי, המקרי), כשגיבורה המרכזי הוא מושג ההטרוטופיה. הטרוטופיה, קובע פוקו, מהווה תנאי לקיומם של חיים חברתיים. באמצעותה מאבד ההמון הסתמי את צורתו המגובבת ומתעצב בדמותה של חברה בעלת הבדלים, גוונים והיררכיות הנרשמים בצורת יחידות סגורות של מרחב וזמן. יחידות אלה הן חלק מן המרחב החברתי, אר הן נבדלות ממנו באופנים שונים. המוזיאון, בית המשוגעים, הארכיון, בית הסוהר, היריד או הרכבת כל אלה הם חלק מן ההטרוטופיות שאותן מתאר פוקו בגניאלוגיה של השיגעון והתבונה ("תולדות השיגעון בעידן התבונה") או בגניאלוגיה של הענישה ("לפקח ולהעניש"). הקובץ הנוכחי כולל גם שני ראיונות בנושא המרחב, שנערכו עם פוקו כעבור שנים תוך התייחסות לעבודתו המאוחרת. אריאלה אזולאי, שתרגמה והוסיפה אחרית דבר, מלמדת תרבות חזותית ופילוסופיה צרפתית בת זמננו באוניברסיטת בר - אילן ובבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה. ספרה האחרון, "ימים רעים-בין אסון לאוטופיה", שנכתב במשותף עם עדי אופיר, ראה אור בהוצאת רסלינג....

4.

הארכיאולוגיה של הידע מאת מישל פוקו הארכיאולוגיה של הידע (1969) של מישל פוקו (1926 - 1984) אשר נחשב לאחד הספרים המבריקים ביותר שנכתבו בהגות של המאה ה - 20, עומד בתווך שבין שתי תקופות המחשבה העיקריות שלו: בין הראשונה, שכוללת את תולדות השיגעון בעידן התבונה", "הולדת הקליניקה" וה"מילים והדברים", לבין השנייה הכוללת את "לפקח ולהעניש: הולדת בתי הסוהר" ושלושת כרכי "ההיסטוריה של המיניות". בספר זה מבקש פוקו להזים את הטענה שהושמעה רבות ביחס לעבודתו המוקדמת, ולפיה במקביל ללוי - שטראוס ולאקאן גם הוא נמנה על האסכולה הסטרוקטוקליסטית המבקשת לחשוף, באמצעות האנליזה הלשונית, את מבני העומק של התודעה האנושית. "ב"הארכיאולוגיה של הידע" מעמיד פוקו את המתודה שתבדיל אותו סופית מהסטרוקטורליזם, גם דרך ביקרת ספריו המוקדמים וגם דרך הנהרת המונח "ארכיאולוגיה". פוקו חותר כאן לקראת פילוסופיה של ההיסטוריה המוצבת בשבר שבין האפיסטמולוגיה לבין באונטולוגיה ושבעמצעותה ניתן יהיה לחדור ולהעמיק את החידה הניטשיאנית על אודות ההווה הנוכח בין כוח לידע....

5.

סדר השיח מאת מישל פוקו אך מה מסוכן כל-כך בעובדה שאנשים מדברים, ושדיבוריהם הולכים ומתרבים עד בלי גבול? היכן אפוא טמונה הסכנה?" מישל פוקו לימד בקולז' דה פרנס מינואר 1971 ועד למותו ביוני 1984. להוראה בקולז' דה פרנס ישנם כללים ייחודיים: על המרצה לתת 26 שעות בשנה שמחציתן יכולות להינתן כסמינרים; על המרצים להציג בכל שנה מחקר מקורי חדש; ההשתתפות בשיעורים ובסמינרים חופשית לחלוטין ואינה מצריכה הרשמה, תואר או תעודה אקדמיים. ההרצאות של פוקו נערכו בכל יום רביעי מינואר ועד לסוף מרס לפני שני אודיטוריומים מלאים בשומעים ובמכשירי הקלטה. את ההרצאה הפותחת ("הרצאת הבכורה") נשא פוקו לפני תחילת סדרת ההרצאות הראשונה, ב- 2 בדצמבר 1970. להבדיל משאר ההרצאות שנשא בקולז' דה פרנס, שהתחילו לראות אור ביוזמת יורשיו רק ב- 1997 (עם יציאתו של הכרך "צריך להגן על החברה" שמאגד את ההרצאות של 1975 ? 1976. מאז יצאו עוד שלושה כרכים ובסך הכל צפויים לצאת כשלושה עשר), זוהי ההרצאה היחידה שמישל פוקו בחר להוציא לאור בחייו כספר....

6.

המילים והדברים - ארכיאולוגיה של מדעי האדם מאת מישל פוקו בשנת 1966 פורסם ספרו של מישל פוקו המילים והדברים וחולל מהפכה במחשבה המערבית, תוך כדי הפיכתו של פוקו לכוכב-על בשמי האקדמיה הצרפתית. עתה מציעה הוצאת רסלינג לקהל קורא העברית את האפשרות לקרוא בשפתו יצירה רבת השפעה זו. כיום מדעי האדם חורגים מתחום הידע: הם כבר פרקטיקות, מוסדות. מישל פוקו מנתח את הופעתם, את קשריהם ההדדיים ואת הפילוסופיה המשתיתה אותם. ה"אדם" לא הופיע בידע שלנו אלא לאחרונה ממש. תהא זו טעות לחשוב שהוא היה מושא לסקרנות מזה אלפי שנים: לידתו קשורה לתמורה שהתחוללה בתוך תרבותנו. מישל פוקו חוקר את התמורה הזאת, החל מהמאה ה-17, בשלושת התחומים שבהן השפה הקלסית – שזוהתה עם השיח – נתפסה כרשאית ומסוגלת לייצג את סדר הדברים: דקדוק כללי, ניתוח הנכסים, היסטוריה טבעית. בתחילת המאה ה-19 החלו שלוש דיסציפלינות להתהוות: פילולוגיה, ביולוגיה, כלכלה מדינית. שם מצייתים הדברים לחוקי התהוותם ולא עוד לאלה של הייצוג. עידן השיח מסתיים, ובַחלל הריק שהוא מותיר אחריו מופיע ה"אדם" – אדם המדבר, חי, עובד ונעשה בשל כך מושא של ידע אפשרי. לא מדובר כאן ב"היסטוריה" של מדעי האדם אלא בארכיאולוגיה של ההווה שלנו. מדובר גם בתודעה ביקורתית, שכן ביום שבו ישתנו שוב התנאים הללו, בקרוב אולי, ייעלם ה"אדם" ויביא בכך את היתכנותה של חשיבה חדשה. תרגומו המופתי של אבנר להב מצליח להעביר לעברית, באורח מדויק ובהיר, יצירה מורכבת זו....

7.

לפקח ולהעניש - הולדת בית הסוהר מאת מישל פוקו "הצורך בענישה ללא עינוי מנוסח תחילה כזעקת לב או טבע נזעם: אפילו ברע שברוצחים, דבר אחד לפחות יש לכבד בשעה שמענישים – ה'אנושיות' שלו. יבוא יום, במאה ה-19, שבו 'אדם' זה, המתגלה בפושע, ייעשה למטרת ההתערבות הפלילית, האובייקט שהיא מתיימרת לתקן ולשנות, שדה לשורה ארוכה של מדעים ופרקטיקות משונות – 'שיקומיות', 'קרימינולוגיות'" / מישל פוקו, "לפקח ולהעניש" הכוח הוא חלק בלתי נפרד מייצור האמת, ובכל חברה ישנה "פוליטיקה של אמת" שתוצאתה קובעת מה ייחשב אמיתי ומהם ההליכים הלגיטימיים להגיע לאמת זו. השקפה זו מובעת בראש ובראשונה באחד הספרים המשפיעים ביותר של מישל פוקו – לפקח ולהעניש (1975). בספר זה פוקו מנתח את מקורותיו של בית הכלא המודרני בראשית המאה ה-19. התפתחות זו, הוא טוען בתוקף, לא נבעה כלל מרציונליות או מאנושיות רבה יותר, אלא מהצורך של חברה מתועשת בטכניקות יעילות יותר של שליטה חברתית הכוללות לוחות זמנים לפעילות ומערכות פיקוח. לטענת פוקו, ביטוי מובהק לכך אנו מוצאים בתוכנית ה"פנאופטיקון" הרואה-כול שהגה ג'רמי בנתהם לבתי כלא (המגדל המרכזי שממנו ניתן לצפות בכל האסירים), תוכנית שבה כל הכפופים לה מפנימים את המערכת והופכים לגופים כנועים. בית הכלא המנרמל – באמצעות סיווג, רישות, פיקוח, בחינה, הערכה, דירוג ותגמול של העבריין –אינו אלא עוד ביטוי של שיטת משמוע שהופיע בראשית המאה ה-19 והייתה לתופעה חברתית כללית. מדובר באובייקטיביזציה של הפרט על ידי החברה ומוסדותיה השונים – בית הספר, בית החולים, המפעל, הקהילה, המשטרה וכיוצא באלה – המאפשרת בקרה של ריבובים אנושיים, נורמטיביים וחריגים כאחת, והפעלתם כרצון הממסד בלי להיזקק לאמצעי פיקוח וכפייה קשוחים ובולטים; זו שיטת משמוע יעילה וחסכונית הנעשית חיונית ככל שהחברה הולכת ומתרבה, הולכת ומתרבבת. ספרים אחרים של מישל פוקו שראו אור ברסלינג: "הטרוטופיה"; "מהו מחבר?"; "הארכיאולוגיה של הידע", "תולדות המיניות" (כרך 2); "הולדת הקליניקה"; "המילים והדברים"....

8.

הולדת הקליניקה - ארכיאולוגיה של המבט הרפואי מאת מישל פוקו הולדת הקליניקה (1963), אשר נמנה עם חיבורי המופת של מישל פוקו, הוא ספר מטריד – הופעתו שינתה באופן רדיקלי את ראייתנו את הידע והפרקטיקה הרפואיים. שכן ספר זה מערער על ראייתנו את המדע בכלל ואת הרפואה בפרט כתהליך מתמיד של גילוי האמת. פוקו מבקש להסביר את ההיסטוריה של הידע כמערכת שיחית המורכבת מפרקטיקות, שפה וחוקים – לא כביטוי לפעולה המודעת של סובייקט אוטונומי. בהולדת הקליניקה מבקש פוקו להפריך את ההיסטוריוגרפיה הליברלית של הרפואה, זו אשר הסבירה את התפתחות הרפואה לאור השקפות הנאורות שקשרו בין חירות לידע. לטענתו, "בהיסטוריה של הרפואה, לאשליה זו יש כיוון ברור: היא פועלת כהצדקה רטרוספקטיבית [...] מיום שהוסכם שהפגיעות מסבירות את הסימפטומים, ושהאנטומיה הפתולוגית היא היסוד לקליניקה, היה צורך להמציא היסטוריה משופצת שבה פתיחת הגופות, כדרישה מדעית לפחות, קודמת לתצפית – הפוזיטיבית אחרי הכול – בחולים; היסטוריה שבה הצורך להכיר את המת היה קיים כבר כאשר החלה ההתעסקות בהבנת החי. כך, מלא כלום, הומצאה לה קנוניית נתיחה אפלה, כת האנטומיה הלוחמת והסובלת, שרוחה הנסתרת היא זו שכביכול אפשרה את הקליניקה לפני שרוח זו עצמה צפה והתגלתה בפרקטיקה הסדירה והמותרת של האוטופסיה המבוצעת לאור יום". הולדת הקליניקה אינו חיבור "נגד הרפואה" או "בעד הרפואה", אלא מחקר ביקורתי על התנאים שאפשרו את צמיחתו של שדה ידע חדש: הרפואה הקלינית המודרנית. ספר זה אינו פונה למי שעוסק בהיסטוריה של הרפואה בלבד, שכן הוא בעת ובעונה אחת ספר על ההיסטוריה של הרפואה המודרנית, הסתכלות ביקורתית על ההיסטוריה של הרעיונות וניתוח ביקורתי של כינון הסובייקט המודרני כתופעה פנימית לשדה השיח. לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר דני פילק מאוניברסיטת בן גוריון. תרגום: נועם ברוך...

9.

תולדות המיניות 2 השימוש בתענוגות מאת מישל פוקו "נדמה לי שכאשר חוזרים בזמן מן התקופה המודרנית דרך הנצרות עד העת העתיקה, אין מנוס מהצגת שאלה פשוטה מאוד וכללית מאוד גם יחד: מדוע זה ההתנהגות המינית והפעילויות והתענוגות הנובעים ממנה מהווים מושא לדיון מוסרי? מה הסיבה לאותו חשש אתי, אשר לפחות בשלבים מסוימים ובחברות או בקבוצות מסוימות נראה שהוא חשוב יותר מתשומת הלב המוסרית המוקדשת לתחומים אחרים, חיוניים אף הם לחיי היחיד או הקבוצה, כגון נוהגי התזונה או מילוי החובות האזרחיות?". מישל פוקו, "תולדות המיניות" – כרך 2 בתולדות המיניות – כרך 2 ("השימוש בתענוגות", 1984) מנסה פוקו לנסח מסגרת עבודה אתית חדשה. במקום לכתוב את ההיסטוריה של התשוקה המינית, פוקו מתמקד במה שהוא מכנה "הרמנויטיקה של העצמי", כלומר ניתוח היחס שבין הנאה לבין העניינים המוסריים שההנאות המיניות מובילות אליהם – במקרה הזה בתרבות יוון העתיקה. באחד הפרקים המפורסמים של הספר פוקו מראה שבחברה היוונית הקדומה מעשים הומוסקסואליים נתפסו באופן שונה לגמרי מהמקובל בתרבות המערבית-נוצרית – במקום להגדיר אדם כאינדיווידואל מסוג מסוים, הם העידו על שליטתו בתאוותיו. הוא מנתח את הקודים המיניים של היוונים כדי להראות שמושג המיניות שלנו חל על מציאות מסוג אחר. מבחינת היוונים, מה שמבדיל בני אדם אלה מאלה אינו סוג המושאים שאליהם הם נוטים, וגם לא הפרקטיקה המינית שהם מעדיפים, אלא מעל הכול – עצימותה של הפרקטיקה. על כן ריסון הפרקטיקה המינית ושליטה בתאווה נתפסו כחשובים יותר ובעלי יתר תוקף בהגדרת מוסריותו של הפרט מאשר השאלה אם גברים בוחרים לקיים יחסי מין עם נשים, עם גברים או עם נערים. פוקו אינו מתעניין רק באופן שבו סובייקטים לומדים להכיר את עצמם כפרטים מיניים, אלא גם באופן שבו הניתוח הזה של ההתנהגות המינית של אדם מובילה את האדם לשפוט את עצמו באורח מוסרי. במקום להניח שיש קשר הכרחי כלשהו בין התנהגות מינית לבין אמות-מידה מוסריות, פוקו שואל מדוע ההתנהגות המינית, מדוע הפעילויות וההנאות הנקשרות בכך, הן מושאיה של טרדה מוסרית? "תולדות המיניות" – כרך 1 ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1996)....

10.

חלומות מקומיים 13 אהבה בעמק רפאים מישל פוקו

חלומות מקומיים 13 אהבה בעמק רפאים מאת מישל פוקו הארכיאולוגיה של הידע (1969) של מישל פוקו (1926-1984) אשר נחשב לאחד הספרים המבריקים ביותר שנכתבו בהגות של המאה ה-20, עומד בתווך שבין שתי תקופות המחשבה העיקרית שלו: בין הראשונה, שכוללת את "תולדות השיגעון בעידן התבונה", "הולדת הקליניקה" ו"המילים והדברים", לבין השנייה הכוללת את "לפקח והעניש: הולדת בתי הסוהר" ושלושת כרכי "היסטוריה של המיניות". בספר זה מבקש פוקו להזים את הטענה שהושמעה רבות ביחס לעבודתו המוקדמת, ולפיה במקביל ללוי-שטראוס ולאקאן גם הוא נמנה על האסכולה הסטרוקטורליסטית המבקשת לחשוף, באמצעות האנליזה הלשונית, את מבני העומק של התודעה האנושית. ב"הארכיאולוגיה של הידע" מעמיד פוקו את המתודה שתבדיל אותו סופית מהסטרוקטורליזם, גם דרך ביקורת ספריו המוקדמים וגם דרך הנהרת המונח "ארכיאולוגיה". פוקו מעצב כלי ניתוח היסטוריים חדשים, הבנויים על אנליזה ארכיאולוגית של הידע השיחי, אשר עוסקים בעיקר באופני ההיווצרות של ארכיב הישע עצמו, פוקו חותר כאן לקראת פילוסופיה של ההיסטוריה המוצבת בשבר שבין האפיסטמולוגיה לבין האונטולוגיה, ושבאמצעותה ניתן יהיהלחדור ולהעמיק את החידה הניטשיאנית על אודות ההווה הנוכח בין כוח לידע....

11.

הטרוטופיה : על מרחבים אחרים (מהדורה מחודשת 2010) מישל פוקו

הטרוטופיה : על מרחבים אחרים (מהדורה מחודשת 2010) מאת מישל פוקו