ואו במה להתחיל? קודם כל לחזור לסניף צומת ספרים ולדרוש את הכסף שלי בחזרה.
מזל שהספר היה במבצע כי "מחיר מומלץ- 98 ש"ח" הצחקתם אותי כמעט כמו דירה ברוטשילד ב6000 ש"ח
שלב שני, אני ממליצה לפטר את העובד שהמליץ לי עליו ולדרוש פיצויים על עוגמת נפש.

אם נתיב הוא דוגמא לגבר ישראלי ממוצע אז מה אני אגיד... פאק איט- מרגע זה אני לסבית!

חלק אהוב בספר:
לילך: מראה חיצוני זה כל מה שמעניין אתכם הגברים
נתיב:

נתחיל מהסוף. הרבה זמן שלא צחקתי מספר כפי שצחקתי במהלך קריאת הספר הזה. וזה לא מובן מאליו כי הסופרים הישראלים ברובם חסרי חוש הומור, לא שנונים במיוחד והניסיונות שלהם להיות מגניבים או לכתוב צעיר ושונה נדון בדרך כלל לכישלון. קראתי כמה וזה שאני אפילו לא זוכר את שמם אומר הכל.
ועכשיו להתחלה. כמו בקומה רביעית בלי מעלית, האחרון של המחבר, גם הפעם הגיבור הוא תל אביבי סטרייט שמתגורר בדירה מתפוררת, משלם עליה מ

את הספר רכשתי בת"א בשבוע הספר האחרון עם הקדשה של הסופר <mark>זיו כהן</mark>.

ספר מצויין. ספר שמתחיל בזה שרואי סגל עובר עם משפחתו מעומר בב"ש שנחשבת ישוב יוקרתי בדרום, לשכונת רמת אביב ג' בת"א. זה אמור להיות שידרוג למשפחה.
בדיעבד חייו משתנים....
שכונה האמורה לשכונת עילית עם ילדים טובים מתבררת כשכונה של ילדים שמרוב טוב ועושר משעמם להם....
רואי מתחבר לילד בן גילו שקוראם לו קורן שגר לבד בגלל שהוריו התגרשו מכוע

איזה יופי של ספר! חמוד, מלא חוש הומור. מומלץ למי שמחפש ספר שיגרום לו לצחוק בקול רם ולחייך בלי סוף.
מסופר על נתיב, רווק בן 23, מלא יצרים ופנט<mark>זיו</mark>ת, שמגיע מדימונה לתל אביב מתוך כוונה לכבוש את העיר הגדולה. הוא מחפש דירה, מחפש זוגיות, מחפש עבודה, בעצם מחפש את עצמו ומחפש משמעות לחיים.
הוא מתחיל בחיפוש דירה להשכיר ונתקל בחורבות עם מאות מדרגות בלי מעלית, דמי שכירות מטורפים וכל מיני התניות הזויות. החיפוש

הסיפור שלי עם <mark>זיו כהן</mark> התחיל דרך מישהו שהמליץ לי על ספר הטיסה המושלם שחיפשתי כשציפתה לי טיסה של 12 שעות, ישירה באל על לטורנטו. נגמר העוף של <mark>זיו כהן</mark>! צעק בוואטספ, את חייבת. יש לו שלושה ספרי המשך אבל תקני רק את הראשון לראות אם את אוהבת. יום לאחר מכן או שכבר בערב הייתי בחנות הספרים, קניתי את הראשון והשלישי, וחיפשתי בנרות גם את השני והרביעי. כולם כולם נקראו בשקיקה; את הראשון התחלתי וסיימתי עוד כשהייתי

טוב...האמת שפעם ראשונה אני כותב ביקורת על ספר שרק בגלל מריבה לא נעימה התפרסם וסיקרן אותי מאוד לקרוא ,
כמוכן יצא לי לרדת "כסאח" על הכותב של הספר בעקבות משפט אומלל שהוא כתב לחברת האתר אבל שיכתב אותו והבין את טעותו.
אני מכבד כל אדם באשר הוא וכמובן גם סופר הוא בנאדם , כולנו מידי פעם זורקים הערה או קללה לא במקום , אם זה במכונית כאשר מישהו חותך אותנו או בתור לקופה בסופר כשאתה נופל על קופאית מתלמדת או

יש לי בעיה עם <mark>זיו כהן</mark>. סדרת הספרים שלו על העוף והקוסקוס שחברה שלי מעריצה, כנראה בגלל שלא קיבלו אותה להיות מלצרית מעופפת באל על, התחילה מצוין והלכה ודעכה מספר לספר. לא הייתי נוגע בספר החדש שלו לולא חברתי האהובה התפוצצה מצחוק מולי כשקראה את קומה רביעית בלי מעלית עד שהרגשתי חייב לגלות האם הבחור חזר לימי נגמר העוף המגניב והשנון. הפתעה. הוא כן. אמנם קשה לקרוא לקומה רביעית בלי מעלית ספר, כי זה יותר כמו

קומה רביעית בלי מעלית/<mark>זיו כהן</mark>
4th Floor, No Elevator/Ziv Cohen
הוצאה: סלע ספרים, 2013
240 עמ'


נתיב מויאל בן 23 מגיע מדימונה לעיר הגדולה – תל אביב. "52 מ"ר ברח' חיסין, 4,000 שקל בחודש, שכר דירה זעום במונחים תל אביביים והון עתק במונחים של בן 23 מדימונה, שרק עכשיו לומד ללכת כמו שצריך." (עמ' 27).

"21 שנה בדימונה, חצי שנה באילת, ארבעה חודשים מחוף לחוף (מזרחי-מערבי, לא גורדון-בוגרשוב) ועוד חמ

לא תהיתם פעם אם לחברי כנסת כמו אורן חזן יש יועצי תקשורת? ואם כן, איך זה שהם עדיין מצליחים להסתבך כל כך הרבה? אז מסתבר שיש להם יועצי תקשורת ואלמלא היו כאלה, כנראה שכל העיתנוים היומיים היו הופכים למדורי רכילות (לא שהיום הם לא שם כבר...). גיבור הספר, נדיר קאופמן, בחור תל אביבי ממוצע למדי, עובר לירושלים בעקבות חברתו שמתחילה ללמוד בבצלאל ובעזרתו של חבר מקומבן, מוצא עבודה כיועץ תקשורת של חבר כנסת שאיך ל