“הסיפור שלי עם זיו כהן התחיל דרך מישהו שהמליץ לי על ספר הטיסה המושלם שחיפשתי כשציפתה לי טיסה של 12 שעות, ישירה באל על לטורנטו. נגמר העוף של זיו כהן! צעק בוואטספ, את חייבת. יש לו שלושה ספרי המשך אבל תקני רק את הראשון לראות אם את אוהבת. יום לאחר מכן או שכבר בערב הייתי בחנות הספרים, קניתי את הראשון והשלישי, וחיפשתי בנרות גם את השני והרביעי. כולם כולם נקראו בשקיקה; את הראשון התחלתי וסיימתי עוד כשהייתי בארץ, השני והשלישי נבלעו בחו"ל למרות שאבא הרשה לקחת רק ספר אחד ואת השני החבאתי, ואת האחרון סגרתי מעגל ושוב קראתי בארץ. אבל בעצם הביקורת היא על ספר אחר וסתם חפרתי לכם. זיו כהן הוא בעל הוצאת סלע ספרים, אז הוא היה בשבוע הספר בכיכר רבין, הוצאה קטנה ואיכותית כשהמוכר בדוכן הוא גם המו"ל הראשי. אין לי מושג כמה הרבה בושות ופדיחות עשיתי לעצמי כשראיתי אותו, אבל הרבה בטוח עשיתי. אספתי את הספר לחיקי (יחד עם עוד שלושה), התלהבתי כמו ילדה קטנה שמצאתי את הספר שרציתי, הוא אפילו חתום והכרזתי שמבחינתי אפשר לחזור הביתה! ההכרזה לא קנתה אף אחד משני ההורים שלי וחזרנו הביתה רק אחרי שקנינו 8 ספרים נוספים.
החושה בדעתי נטשתי את הספר שהיה בתור והתחלתי לקרוא את חמש אבנים, מר כהן זיהה אותי מהפייסבוק (לשאול שאלות זה חשוב לא? להסתקרן וזה) והבטחתי לו לכתוב לו אחרי שאסיים את הספר.
למרות שיצא אחרי נגמר העוף נראה לי שזה הספר הראשון שזיו כהן כתב, בהתחלה משהו קצת צולע, אחר כך זה נפתח ואי אפשר להניח את הספר מהיד. הספר הזה החל מנקודה מסוימת הוא בדיוק כמו הבאים אחריו (נגמר העוף, נגמר הקוסקוס, נגמר הדג, נגמר הבקר, אבל יש עוד משהו טעים, ועד לספר החדש ביותר קומה רביעית בלי מעלית). זו רק אני או שיש לי נטייה ליפול על ספרים טובים דווקא בתקופת מבחנים?
באמת שניסיתי ללמוד אתמול, אבל כולו הוקדש לקריאה, קראתי 200 עמודים לפחות בנשימה עצורה, מחכה לראות מה יהיה הדבר המטורף הבא, ואיך כל זה עומד להיגמר.
"פיסה חיה ומורכבת של המציאות הישראלית העכשווית, כתיבה שנונה, מצמררת ומקורית, תוך תיאור מפורט של הרוע האנושי - כל אלה הופכים את חמש אבנים לאחד מספרי המתח הנועזים והמרתקים ביותר שנכתבו בעברית."
כך נכתב על כריכת הספר, ואני לא חושבת שאצליח לכתוב זאת יותר מדוייק בביקורת, אם כי יכול להיות שמאז יצאו ספרים נועזים יותר, ואולי אני סתם מתבלבלת בין ספרות מתורגמת לספרות מקור.
לכל אוהבי המתח, לאלה שלא נרתעים ואפילו לאלה שקצת כן או בקיצור- לכל אלה עם לב חזק, קצת.
מומלץ בחום.
אני כבר מחכה לספר הבא, שאמור לצאת מתישהו”
