“ספר המביא לראשונה בעברית תרגום של אוסף מסיפורי החדית’ – התורה שבעל פה של המוסלמים. היא אמנם נקראת התורה שבעל פה או הסונה, אך מאז שהועלתה על הכתב, כל מוסלמי המכבד את עצמו מחזיק בביתו ספר או שניים של הסיפורים האלה – סיפורי הנביא מוחמד. את הביוגרפיה הזו, הערוכה פיסות פיסות, לקחו המוסלמים והפכו למערכת משפטית, הידועה בשם ה"שריעה". סיפורי הסונה של אל צחאבה הפכו לספר השני בחשיבותו לכל מוסלמי, אחרי הקורא”
