אתוס דוד - האמת והתדמית

לפני שנים רבות, כשילדי היו קטנים, וכשעוד הסכמו להצטרף לטיולים, נסענו בבוקר אביבי אחד, לעמק האלה, השדות הוריקו מצמיחה והשמיים היו כחולים, עמדנו על תל עזקה, פתחתי את התנ"ך וקראתי עבורם את אותם פסוקים אלמותיים, המספרים סיפור על נער אחד, אדמוני, רועה צאן שנישלח בשליחות האב להביא מזון לאחיו בחזית, ולפתע נקלע למשבר במחנה, לקרב הביניים מול גליית, שאילו אף אחד לא רוצה להתנדב, זו

אחשוורוש, היהודי הנודד, אגדה אמיתית על היהודי שהפנה פניו אל ישו בכבודו ובעצמו ושרד לספר. כן, כן, עד היום הוא מסתובב ביננו. מדובר ברומן חריג ביותר שנכתב על הרפורמציה ועוונותיה והיופי ששזורים בספר חלקים אמיתיים וחלקים פנטסטיים. הספר אינו מתייחס אל ההיסטוריה כרצף של מאורעות והוא קופץ מגיבור לגיבור ומזמן לזמן. הספר בהחלט מדגיש את מחלת הזיכרון האנושי. זהו ספר שנע בין סאטירה, אפוקליפסה, מיסטיקה ופילוסופ

את הספר הזה קראתי לפני שלושה חודשים, ואף על פי שחומר הקריאה שאני קוראת בדרך כלל, שייך לסוגת ה"ספרים למיטיבי-קרוא", אני חייבת לציין שהוא אחד המאתגרים ביותר שקראתי מימי. זה אחד הספרים שתוך כדי קריאה כבר הבנתי שאהיה חייבת לקרוא אותו שוב באחד הימים.
האגדה על אחשוורוש, סנדלר יהודי מירושלים, הופיעה כנראה לראשונה באיטליה במאה ה-13. על פי המסופר בה, כאשר ישוע נשא את צלבו בויה דולורוזה, הוא נתקל בסנדלר שי

אתם יודעים מה זה רגשות מעורבים? זה לראות את חמותך נוסעת ביגואר החדשה שלך לתוך קיר במהירות של 100 קמ"ש.... רגשות מעורבים זה מה שיש לי כשאני ניגש לכתוב ביקורת לספר הזה. מצד אחד אתה מרגיש שיש בספר הזה משהו מהיגואר (טוב נו, הוא גרמני...יש בו משהו מה-BMW) אבל מצד שני לקרוא אותו הרגיש לי כמו לחיות עם חמותי באותו בית – קשה ולא מובן.
"אחשוורוש היהודי הנודד" הוא סוג של רומן היסטורי אבל לא ממש. הוא נשען ע

דמותו של דוד בן ישי כפי שמופיעה בתנ"ך היא דמות מאוד מסתורית. מלאה בסטירות אופי ואכזריות וחמלה שככל הנראה מציינים אורך חיים של התקופה הקדומה.
דוד המלך הוצג בפני תמיד כדמותו של גיבור ישראל, לוחם ומביא שגשוג בעל טעויות אנושיות אשר מייצגות אותו כדמות אותנטית ומרתקת.
ספרו של שטפן <mark>היים</mark> מביא לנו את דמותו של דוד כדמות פוליטיקאי מושחת בן ימינו, עריץ ופרנואיד ככל המנהיגים הגדולים של ההיסטוריה. סיפורו של

איך יודעים עד כמה השפיעה דמות כל שהיא על תקופה או אנשים?במידה שבה אותה דמות לא מפסיקה להעסיק את האנשים גם אחרי הרבה זמן שהיא הלכה לעולמה.כאלה הם,לדוגמא,צ'רציל ונפוליאון עליהם נכתבים מדי פעם ספרים
המלמדים אותנו כמה יוצאי דופן הם היו.
אבל זו לא חוכמה כל כך-הרי שני אלה שייכים להיסטוריה הקרובה.אבל מה תגידו על דמות שכמעט 3000 שנה אחרי לא מפסיקה להעסיק אותנו?דוד המלך זוכה לדעתי להתייחסות הספרותית הענפ

אף פעם לא קראתי ספר דומה לאחשוורוש, היהודי הנודד.
קשה לי לנסות ולהגדיר את הספר, או לחילופין למצוא את הדרך הנכונה להמליץ עליו לקריאה, למרות שבלי ספק הספר מצויין ! אז מה אפשר למצוא בספר?
"אתאיזם מדעי", ההתנגחות עם עיקרי הדת הנוצרית, שנינות דיאלקטית מרעננת, השפעת הכוח על אנשים, שורשי האנטישמיות העתיקה-מודרנית, כתיבה קולחת,עשירה ומעניינת.
בסוף הספר ניתן למצוא מספר הארות של המתרגמת נילי מירסקי, שמצב