» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (43):
ספרות ערבית ועולם האסלאם,
ספרים לקרוא,
היסטוריה,
ספרים שאני רוצה לקנות,
ספרים לקניה בעדיפות ראשונה,
יהדות אתיופיה,
אתיופיה,
ספרים מצויינים,
המזרח התיכון ,
מדף ההיסטוריה שלי,
מזרח תיכון,
המזרח התיכון בימינו,
ארץ ישראל,
DHL,
היסטוריה למכירה,
צריך להוסיף תמונה לאתר,
תומחר ,
היסטוריה 1,
תבל ומלואה - המזה"ת,
מדעי החברה - מדע המדינה,
ערב,
רשימה,
על הכוונת - היסטוריה,
לקניה עכשווית,
הסטוריה,
3ב-צהוב,
מלחמת העולם השניה,
בתקווה,
ספרים שאהבתי,
רוצה לקרוא- לרוב ספרי היסטוריה, ביוגרפיה, מבוסס על סיפור אמיתי,
צריך להשיג,
ספרי עיון,
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה,
פוליטיקה,
המזרח התיכון והאסלאם - הסכסוך הישראלי פלסטיני (בבנייה),
דתות ואמונות למכירה,
ידע,
2ג-סלון,
אימפריות נופלות - סדר עולמי חדש • המזרח התיכון - אגן הים התיכון • גלובליזציה • היסטוריוגרפיה • מסעות / טיולים,
ארץ ישראל | ציונות | תולדות היישוב,
היסטוריה כללית והיסטוריה צבאית למכירה,
ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה למכירה,
לקריאה עתידית,
עוד ...
» ספרים של חגי ארליך שנקראים עכשיו:
מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה - חטיבה א' - מראשית האימפריה האסלאמית-עת'מאנית - לראשית העת החדשה - מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה #1
חגי ארליך
|
|
1.
|
|
"מצרים - האחות הבכירה" פותח את הסדרה תוך הסבר לכינוי כלל-ערבי זה של ארץ היאור. מרכזיותה ומנהיגותה של מצרים השפיעו עמוקות על תולדות המרחב כולו. מאפייני מנהיגותה של העילית הוותיקה, הפרלמנטרית-מלוכנית; המהפכה הנאצרית כניסיון לשנות את סדרי החברה וכמאמץ לאחד את כל דוברי הערבית; משטרו של א?נו?ר אל-סאדאת כפותח מחדש את סדרי הכלכלה והחברה ועמם גם את אופציית השלום והזיקה למערב; מנהיגותו של חסני מבארכ המנסה לפשר בין שלל הזהויות והכיוונים ? כל אלה הקרינו (ומקרינים) ישירות על תולדות המזרח התיכון כולו. ...
|
|
2.
|
|
"אחת החידות המרתקות בהיסטוריה" - כך הגדיר את אתיופיה ההיסטוריון הבריטי הדגול ארנולד טוינבי. כיצד עלה בידי תרבות נוצרית רוויית סמלים עבריים-תנ"כיים לקיים מדינה לאורך אלפיים שנה ולשמר את עצמאותה ומורשתה מול שניים מהכוחות הגדולים והתוקפניים בתולדות העולם - האסלאם האימפריאלי והאימפריאליזם האירופי? איך התמזגו בתרבותה של ארץ הררית זאת יסודות אפריקאיים ויסודות מזרח תיכוניים? מה טיב יחסיה של אתיופיה עם העולם המערבי והמוסלמי מצד אחד, ועם ישראל והיהדות מצד שני?
אתיופיה והמזרח התיכון פורס ומבאר את תולדות הארץ מהתנצרותה בימי קדם ועד עליית יהודיה לישראל בימינו אנו. פיצוח חידתה של אתיופיה, לימוד תולדותיה והתוודעות להיסטוריה מרובת הרבדים שלה, הם תנאי הכרחי לראשיתה של הבנה בין העולים ארצה משם לוותיקים כאן. הספר מנתח את הדיאלוג המורכב, הפסימי והאופטימי כאחד, בין האסלאם המזרח-תיכוני לתרבות "האחר", הלא מוסלמי, וגם מהיבט זה חשיבותו רבה.
מחבר הספר, חגי ארליך, הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב ואחראי על פיתוח לימודי המזרח התיכון באוניברסיטה הפתוחה. כתב חמישה-עשר ספרי מחקר על תולדות אתיופיה, ארצות הנילוס ומרחב ים-סוף, ונחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בכל הקשור לאתיופיה. חיבר גם שורה של ספרי מבוא מקיפים על תולדות המזרח התיכון בעת החדשה ועל ההיסטוריה של אתיופיה. ספרו הקודם בסדרת האוניברסיטה המשודרת, נוער ופוליטיקה במזרח התיכון - דורות ומשברי זהות, ראה אור ב-1998. ...
|
|
5.
|
|
שלוש-עשרה תפניות עבר האזור שלנו עד שהגיע אל הכאוס הנוכחי.
מספר ביש-מזל.
המשבר הגדול מאז מוחמד מתמצת את תולדותיו הסוערות של המזרח התיכון לאורך הדרך הנפתלת בואכה "האביב הערבי".
אין בספר זה יומרה לחזות פני עתיד, אלא רק לנסות להבין ולהסביר מה קרה, איך קרה, מהם שורשיה של הוויית ימינו: אילו תמורות התחוללו בחברות הערביות והאסלאמיות, כיצד הן היטלטלו מתפנית אל תפנית ואיך הנהיגו עצמן עד המבוך האכזרי שאליו נקלעו בימינו.
בלשון נקייה, בהירה ובעזרת שלל תובנות פורש לפנינו המחבר את פרקי העת החדשה: החל מראשיתה של ההתחדשות המודרנית, עבור בציפיות אדירות למחר עטור תהילה ועד לחברות המתעללות בעצמן ופניהן אלי האתמול.
ההתבוננות בקווי המתאר של העבר הקרוב לא מפוגגת את ענני האבק שסביבנו.
היא רק מבהירה את התוואי שבו עבר האזור ומאפשרת, אולי, הבנה טובה יותר של עוצמת המשבר הנוכחי.
מבעד לתמונות החורבן וממעמקי הייאוש מבצבצת גם קרן של תקווה, שגם אותה ניתן לראות רק על רקע פיתולי הדרך.
פרופסור אמריטוס חגי ארליך מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, כתב ספרי לימוד ופרסם שלל ספרי מחקר.
בהם: דורות של מרי, סטודנטים ואוניברסיטאות במזרח התיכון, האו"פ, 2012; Students and University in Twentieth Century Egyptian Politics, London 1989. ...
|
|
7.
|
|
ישראל השקיעה באתיופיה של ימי הילה-סלאסה יותר משהשקיעה בכל ארץ אחרת מעולם. במסגרת חזונו של בן-גוריון לכונן "ברית פריפריה" (שתכלול גם את תורכיה ואיראן) כנגד העולם הערבי המתאחד, סייעה ישראל לארצו של הקיסר במכלול תחומים, ובראשם זה הבטחוני. כדי להבטיח ברית זאת נמנעה ישראל אותה עת מלתבוע את זכותם של בני עדת ביתא-ישראל לעלות ארצה, ועניינם המתין לימים אחרים. הברית שנוצרה בפועל בין שתי המדינות נשענה גם על יחסה המיוחד של הנצרות האתיופית לישראל, ואמונתם של נוצריי הארץ כי הם עצמם "בני ישראל האמיתיים". האתיופים נתנו אמון בישראלים והזמינום לסייע בצמתי חייהם החשובים והרגישים ביותר, כולל ניהול מערכי המודיעין והדרכת יחידות העילית והשדה של הצבא. עם זאת בתשתית הברית טמונים היו מלכתחילה גם זרעים של משבר. רוב הצמרת האתיופית — לא כולה — היו אחוזי חרדות מהעולם הערבי והמוסלמי שסביב הארץ ובתוכה. הקיסר וראשי ממסדו עשו ככול הניתן על מנת להסתיר את מעורבות ישראל, ועתים אף העדיפו לחבור לאויביה במסגרות הדיפלומטיה הבינלאומית. בהסתמך על שלל מסמכים ועדויות עוקב "ברית ושבר — יחסי ישראל ואתיופיה" אחר הדרמה המיוחדת שהתפתחה בין אדיס אבבה לירושלים. היא התנהלה בציר מזרח-תיכוני ובציר אפריקאי גם יחד. הילה-סלאסה ראה בגמאל עבד אל-נאצר אויב מסוכן וראשי, אך משעלה אנוור אל-סאדאת לנשיאות מצרים האמין לו ולכוונותיו להגיע להסדרי שלום באזור. במישור האפריקאי הכללי הלכה ישראל ונתפשה כסרבנית שלום, ועל אתיופיה הופעלו איומים כי תאבד בשל ישראל את בכורתה ביבשת. בסופו של דבר חברו חולשת הדעת של הקיסר הישיש מצד אחד, ונוקשותה, מצד שני, של ממשלת גולדה מאיר מול סאדאת על מנת לחרוץ את גורל הברית. יום לאחר דום תותחי מלחמת יום הכיפורים ניתק הילה-סלאסה את היחסים עם ישראל. סילוק הישראלים מעמדות המפתח בצבא היה מהסיבות המרכזיות לקריסת משטרו של הקיסר תוך כמה חודשים. על בגידתו זאת בישראל עתיד היה "אריה יהודה" לשלם כמעט מיידית בחייו שלו, ובחיי כול צמרת משטרו...
|
|
9.
|
|
הספר נוער ופוליטיקה במזרח התיכון מנתח את תולדות החברות דוברות הערבית במזרח התיכון המודרני אגב דיון בשני היבטים שלובים. ההיבט האחד הוא התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה בארצות האזור מראשית המאה התשע עשרה ועד ימינו. המעבר מחינוך איסלאמי מסורתי לחינוך במתכונת מערבית סלל את הנתיב להופעתן המהפכנית של התנועות הלאומיות המודרניות, ובראשן הלאומיות המצרית והלאומיות הערבית. שתי התנועות הללו עיצבו את תולדות האזור במהלך המאה העשרים. בחלוף השנים התהוללו בהן שינויים מהותיים, והן נעו מליברליזם פרלמנטרי לשובניזם ערבי־חילוני, וממנו אל האיסלאם הפוליטי.
ההיבט השני שהספר עוסק בו הוא תפקידו של הנוער המשכיל בכל אלה. לטענתו של מחבר הספר, הופעתם של ״דורות פוליטיים״ הקוראים תיגר על דור האבות, היינו המאבק הבין־דורי, הוא הגורם המרכזי להתחוללותן של התהפוכות הפוליטיות והתרבותיות ולמעבר המתמיד בין זהויות שונות - שני תהליכים המאפיינים את החברות דוברות הערבית במאה העשרים.
חגי ארליך הוא פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל־אביב. כתב שורה של ספרים שעניינם ההיסטוריה של המזרח התיכון ושל אתיופיה. בין ספריו בעברית: מבוא להיסטוריה של המזרח התיכון(חמישה כרכים), המזרח התיכון בין מלחמות העולם(ארבעה כרכים), וכן אתיופיה - קיסרות ומהפכה. פרופ׳ ארליך אחראי ללימודי התואר השני בהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל־אביב וכן לפיתוח לימודי המזרח התיכון באוניברסיטה הפתוחה....
|
|
10.
|
|
פרצי זעם של צעירים והתקוממויות המוניות אינם תופעה חדשה במזרח התיכון. הספר "דורות של מרי" מציג לקוראים וללומדים את התהליכים החברתיים, הפוליטיים והרעיוניים שהתרחשו במזרח התיכון במאה העשרים, ובגלגולם הנוכחי חוללו את רעידת האדמה של "האביב הערבי".
הספר עוסק בחילופי המשטרים, בתמורות בהשכלה המודרנית ובמוסדותיה, ובעיקר בתפקידם של סטודנטים ובני נוער ביצירת רצף של משברי יסוד בחברות האסלאמיות והערביות באזורנו. כחוט השני נרקם בספר הטיעון ולפיו "דורות היסטוריים" הניעו בעבר את חילופי התקופות, ו"דור 2011" מבשר עתה מציאות חדשה, מורכבת רבת-פנים ורבת-סתירות.
פרופסור חגי ארליך, מבכירי ההיסטוריונים של המזרח התיכון ואפריקה בישראל הוא חתן פרס לנדאו לשנת 2010. ...
|
|
11.
|
|
הנושאים הנלמדים ביחידת הקורס:
מבוא להיסטוריה של אפריקה
קולוניאליזם ודה-קולוניזציה
התפתחות הלאומיות האפריקנית
קולוניאליזם של התיישבות לבנה בקניה ובצפון אפריקה
אתיופיה וקרן אפריקה
אתניות באפריקה
משטר ופוליטיקה במדינות אפריקה
שינוי חברתי וכלכלי באפריקה...
|
|
13.
|
|
כיצד הצליחה אתיופיה לעמוד מול האימפריאליזם האירופי בשיא תוקפנותו? איך שמרה על עצמאותה בשעה שרוב החברות באפריקה ובאסיה קרסו מולו? מהי התרבות שאפשרה הישגים כאלה? ניצחונה של אתיופיה מגולל את סיפורו של הגיבור הלאומי, ראס אלולה, מי שמזוהה עד היום עם ההישגים והניצחונות.
ראס אלולה שהוגדר בזמנו על ידי הבריטים כ”גנראל הגדול של אפריקה” ניצח בכעשרה קרבות שחרצו את גורל ארצו. מצרים שלחה צבאות בהדרכה מערבית והם הוכו על ידי האתיופים לפי חרב. בסודאן צמחה מדינת אסלאם קנאי, שאיימה לאסלם את אתיופיה הנוצרית וכשלה.
האיטלקים ניסו להשתלט על אתיופיה והובסו, פעם ב– 1887 ולבסוף ב– 1896 . בזכות ניצחונותיה, ניצחונותיו של ראס אלולה, נכנסה הקיסרות האתיופית למאה העשרים כישות עצמאית, ריבונית לכול דבר.
ראס אלולה היה בן איכרים שהצליח לעשות דרכו במעלה הסולם החברתי– פוליטי ולהפוך לדמות מרכזית בקיסרות האתיופית. הספר משחזר את דרכו מהכפר הנידח לכותרות הראשיות, ומשם בחזרה לסוף אלים בשולי הדרך. בסיפורו נשזרו יריבויות, שנאות וקְנאות, לצד נאמנויות אישיות ואמונות דתיות. חולשות אנוש וחוזקותיו.
זהו סיפור המשקף את פניה של חברה נוצרית מסורתית - בעלת זיקה ישירה לתנ”ך העברי - שהיו לה היכולות, ההשראה, והכלים לשרוד התקפות חוזרות ונשנות ולנצח. לרבים בישראל, כולל למי שעלו מאתיופיה ולצאצאיהם, מזוהה הארץ ההיא עם בערות וחולשה. זהו דימוי כוזב.
ניצחונה של אתיופיה מתאר את אתיופיה כמדינה ייחודית, מדינה בעלת תרבות עתיקה ועשירה, מוסדות שלטון יעילים ויכולת ניצול מרשימה של משאבים חומריים ורוחניים שאפשרה לה להתמודד בהצלחה עם איומים גדולים ביותר.
חגי ארליך הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של המזה”ת ואפריקה באוניברסיטת תל–אביב וחתן פרס לנדאו לשנת 2010. כתב עשרות ספרי מחקר וספרי מבוא כלליים על אתיופיה, על ארצות המזה”ת בעת החדשה, ועל הקשר בין עולמות אלה.
בין ספריו: ברית ושבר – ישראל ואתיופיה בימי הילה–סלאסה (2013); מאסואן לרנסנס - מצרים, אתיופיה והנילוס .(2016)
...
|
|
16.
|
|
קיסר אתיופיה היילה-סלאסה היה אחת הדמויות המרתקות והמסתוריות של המאה העשרים: "מלך מלכים" שמשל כנראה יותר מכל שליט אחר בימינו; אדם קטן גוף שכולו עוצמה, אכזר ונדיב, סגפן וראוותן; פוליטיקאי קטנוני ומדינאי שנטל חלק באחד הצמתים החשובים של תולדות האנושות – המאבק במוסוליני. הוא היה סמל גאה לשחורי עור באשר הם ומנהיגה של אפריקה, אך גם מי שהותיר את ארצו בפיגור; הוא בנה כוח בנכלולי חצר ביזנטינית, אך מיליונים סגדו וסוגדים לו כבן אלוהים. הוא היה מהפכן צעיר וריאקציונר מזדקן; "מלך ציון", "אריה יהודה" שביקש בשעתו הקשה מקלט בירושלים, ובגד בישראל בשעתה הקשה. הוא שלט ללא מצרים אך סופו בדידות והשפלה, רצח וקבורת חמור.
טיים מגזין בחר בהיילה-סלאסה "איש השנה בעולם" (1935), ולאחרונה (2011) שיבץ אותו ברשימת "25 האייקונים הפוליטים" בתולדות המין האנושי.
נלסון מנדלה: "חשתי שבאתיופיה אבקר את מכורתי שלי, אחשוף את השורשים של מה שעשה אותי אפריקאי. לפגוש את הקיסר עצמו היה בעיני כמו לחיצת יד עם ההיסטוריה".
חגי ארליך, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, הוא אחד מחוקרי אתיופיה המובילים בעולם. בעט קל ובלשון בהירה הוא פורס את דרמת חייו של הקיסר, את מעורבותו בענייני העולם הגדול ואת התפתחותו – מחלוץ של קדמה לעריץ הממיט אסון על עמו....
|
|
29.
|
|
ההיסטוריה, כותב פרופ' חגי ארליך, היא תוצאת פועלם של מי שהבינו את גבולות האפשרי. הכל עומד ויעמוד במבחן היכולת. האפשרי - רצוי, הבלתי אפשרי - הרה אסון, ומי ששאפו לעבור את גבול האפשרי, הובילו להרס עצמי. בספרו שואל פרופ' ארליך היכן - בכל המובנים - עובר הגבול? עד איזה קו במפה ניתן לממש את העצמי הלאומי?
הספר פורש כמה מ"הזיות הסיפוח" הגדולות במזרח-התיכון במחצית הראשונה של המאה ה-20, ממצרים הפרלמנטרית וחלומה על סיפוח סודאן, דרך הנוצרים בלבנון שהזו את "לבנון הגדולה", עובר בסיפוח הגדה המערבית על-ידי עבדאללה מלך ירדן, חזון המעצמה הכל-ערבית של גמאל עבד אל-נאצר, הזיית "הכל או לא כלום" של הפלסטינים, וכן, גם "מלכות ישראל השלישית" של התנועה הציונית - מניפת אשליותיהם, ובעיקר אסונותיהם, של מי שעברו כל גבול....
|
|
30.
|
|
חגי ארליך, מבכירי ההיסטוריונים של אתיופיה, ומי שגידל דורות של מזרחנים בישראל, מתאר את הרפתקאות מחקריו מראשית הדרך בשנות ה־60 ועד ימינו.
הוא שב ומזכיר כי "אין היסטוריה, יש היסטוריונים", ושכל מה שקרה נדון לשכחה, אלא אם כן ייחשף על־ידי ההיסטוריון. בלעדיו ההיסטוריה פגה. ארליך פורש את חייו בין הקמפוסים של תל־אביב, ירושלים, אדיס אבבה, לונדון וארה"ב ומתאר את עבודתו כהרפתקת איסוף מרתקת, כחוויית כתיבה כִּבדת אחריות, ואת השפעת מחקריו על אנשי המעשה. בתוך כך נידונים פרקי יסוד בתולדות אתיופיה, הארץ המסתורית, ושל המזרח הערבי הנע ממשבר למשבר. בין השיטין ניתן גם להציץ לעולם רווי התככים במגדלי השן האוניברסיטאיים, למתח השורר בתוכם בין אלה העוסקים במלאכה, לאלה העוסקים בדברים אחרים. ...
|
|
31.
|
|
ים סוף הוא אחד הנתיבים החשובים בתבל. הוא הגשר הימי הראשי בין חלקו הצפוני של העולם לחלקו הדרומי. עברו ועוברים בו מוצרי סחר, שאיפות אסטרטגיות, אינטרסים גלובליים ועוד. פתיחת תעלת סואץ לפני כ-150 שנים הפכה את ים סוף לציר חשוב של תמורות בעת החדשה. עם זאת, ים סוף היה ונשאר "ים עצוב", בייחוד ביחס לאחיו הגדול, הים התיכון. הים-התיכון, "הים הגדול ורחב הידיים", נתן השראה למלומדים ומשוררים; הוא היה ונשאר מושא של סקרנות מאז ראשית האנושות. הים התיכון היה הים השמח, הנדיב, המעתיר כול טוב על היושבים לחופיו, מגשר ביניהם, תורם לחייהם. ים סוף נותר בשוליים, אח קטן ועצוב. הוא עטור מדבריות ושום נחל איתן אינו זורם אליו. העמים לחופיו התרחקו ומתרחקים ממנו. לגביהם היה יותר מכשול מאשר גשר. את ים סוף חצו יותר פליטים מאשר סוחרים, ואת חלקם הטביע בין גליו חסרי המנוח.
ים סוף, הים העצוב הוא ניסיון חלוצי ללמוד מחדש ולתמצת את תולדותיו מימי קדם עד ימינו אנו. חגי ארליך מבקש לדון בים זה כמכלול היסטורי, כזירה שבה הוכרעו גורלות של עמים ותרבויות, שבה התחוללו מאבקים הרי גורל בין מזרח למערב, שבה נולדו דתות והתמודדו זו עם זו. הספר ארוג כמקלעת של פרקים המתחברים לכדי היסטוריה חשובה לשלל העמים שלחופי הים, באותה מידה שהם מבוא להבנת מפגש האינטרסים הגלובליים, מפגש המתרחש בים זה ובסביבתו בימינו אנו.
חגי ארליך הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב. פרסם שורה ארוכה של מחקרים על ארצות ים סוף והנילוס, לצד שלל ספרי לימוד על ההיסטוריה של אזורנו בעת החדשה. ארליך הוא דוקטור מטעם אוניברסיטת לונדון; חתן פרס לנדאו למדעי הרוח של מפעל הפיס לשנת 2010....
|
|
