באפילה הכללית שירדה על אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה, הבליחו בתפזורת דלילה ניצוצות חיוורים של אור. מאחורי הניצוצות הללו עמדו אנשים יחידי סגולה ויוצאי דופן, שסיכנו את עצמם ואת משפחתם כדי להציל יהודים. לימים הוכתרו הללו, על ידי "יד ושם" בירושלים, בתואר "חסידי אומות העולם". היו בהם בני עמים אירופיים שונים.
בספר המונח לפניכם נעשה ניסיון מקיף ומעמיק להבין את תופעת חסידי אומות העולם בתקופה בה הושמדו שישה מיליון יהודים.
נכון לינואר 2013 הכיר "יד ושם" ב-24,811 חסידי אומות העולם. 525 מתוכם הם בני העם הגרמני. מעשיהם של החסידים הגרמנים היו יוצאי דופן גם בתוך קומץ יוצאי הדופן. בעיני השלטון ובעיני בני עמם, הם עמדו בדרגת הבגידה החמורה ביותר. גרמני שנתפס מציל יהודי – האויב הראשון במעלה של הרייך - היה צפוי לעונש מוות.
מי היו אותם גרמנים שמתחו עד המקסימום את המושג "הסתכנות" והציבו סטנדרטים מחודשים לערכי מוסר עליונים? מהיכן בא אומץ הלב הנדיר שלהם אל מול אימי השלטון, שלא היה כדוגמתו לרשע? ומדוע דווקא הם? בשאלות אלו ואחרות - עוסק הספר שלפניכם.