ביקורת ספרותית על אנשים רגילים מאת כריסטופר בראונינג
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 24 באוגוסט, 2016
ע"י אורי לוין


בספר "אנשים רגילים" מתאר כריסטופר בראונינג גדוד מילואים של משטרת הסדר (Ordnungspolizei) במלחה"ע השנייה. יחידה זו לקחה חלק משמעותי בפשעי המלחמה של הנאצים. בפתח הדבר שנכתב למהדורה העברית על ידי יהודה מלצר (וכן בתקציר שבגב הספר) נטען כי הבחירה בגדוד 101 של משטרת הסדר כמקרה בוחן נעשתה בשל העובדה שמדובר בגדוד מילואים. היותו גדוד מילואים מחזקת את השאלה "כיצד אנשים רגילים הפכו לרוצחים?".
הטענה של מלצר היא שחייל מילואים יהיה פחות מושפע מההשפעות הסביבתיות שהביאו חיילים בתקופת מלחה"ע ה2 למעשי זוועה. כך למשל מעלה מלצר את השאלה:
"כיצד יחידת מילואים ממוצעת של גרמנים לא צעירים, הפכה להיות חבורה של רוצחים-בדם-קר של עשרות אלפי יהודים [...] אלה היו 'אנשים רגילים', או במילים ישראליות: מילואימניקים, שיכלו לסרב בלי להיענש. ואכן היו שעשו זאת" .
וכן:
"היה לי ברור שאת אנשים רגילים יש למהר ולהוציא לאור בעברית, מפני שלמסע האיום הזה הוביל אותנו בראונינג בדרך שהיתה חדשה ומלמדת: אחרי עשרים שנה כחייל מילואים, הוא בא ומוליך אותי, את הקורא, לא כפי שלמדתי לצַפות, כבנם של הקורבנות, אלא כמו שאני: מילואימניק רגיל".
ובכן, אני מבקש לערער על התזה ולחלוק על ההשוואה.
לדעתי מאפייניו הייחודיים של חייל בגדוד מילואים בהשוואה לחייל בגדוד סדיר הם בין השאר, אלו:
א. ממוצע גיל גבוה, מספר חיילים נשואים רב יותר, מספר חיילים בעלי ילדים רב יותר.
ב. רוב החיילים בעלי השכלה על תיכונית.
ג. כל חייל מוכשר למקצוע "אזרחי" מקביל לתפקיד הצבאי (קשר שהוא גם מהנדס, מקלען שהוא עו"ד).
ד. משך שירות שאינו עולה על 30 יום ברצף (הן בתעסוקה מבצעית, הן באימון וככל שמדובר במלחמות בעשורים האחרונים: הן במלחמה וגיוס חירום).
ה. העדר נתק מן הבית (ע"פ חוק המילואים החדש, על כל 7 ימי שירות החייל זכאי ליום חופש).
ו. מפקדים עד רמת הגדוד (כולל) הם בדר"כ בשירות מילואים (למעט חריגי מנמ"ש).
בחינת מאפייני הפעילות של גדוד 101 ממשטרת הסדר על פי סעיפים אלו מביאה למסקנה כי גדוד 101 ממשטרת הסדר פעל במאפיינים הקרובים הרבה יותר ליחידה סדירה מאשר ליחידת מילואים. חייל מילואים רוכש את הכשרתו במהלך שירות סדיר, בניגוד לחייל מליציה שמוכשר במהלך הלחימה או בפרק זמן קצר במסגרת גיוס החירום ומכאן נגיע למסקנה הבלתי נמנעת שגדוד 101 ממשטרת הסדר היה למעשה יחידת מיליציה אזורית שהונהגה על ידי סגל פיקוד סדיר או בקבע. הגדוד היה קרוב במאפייניו ליחידה סדירה משום שפעל במשך תקופה של כמעט שנתיים ברצף ובנתק מהבית. ההשוואה בין גדוד 101 לגדוד מילואים ישראלי אנו נכון ואני כלל לא בטוח שבראונינג טען את הטענה שמלצר הוסיף לתרגום העברי.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
י. ווליס (לפני ארבעה שבועות)
העורך לא הבין את משמעות המילה 'עתודה' (רזרבה) ותרגם כ'מילואים'. מכאן הטעות והזיהוי המיותר עם ה'מילואימניקים' המקומיים. (מדובר בגדוד עתודה - כלומר לא סדיר; המשרתים בו היו שוטרים ולא חיילים כלל, שעברו הכשרה אידיאולוגית כמו אנשי אס אס וללא רכיב קרבי).

העניין הוא שנראה שזה לא שינה לו, כי ממילא הוא רצה להגיע להשוואה שבין 'אנשים רגילים' ל'רוצחי המונים', והטעות רק עזרה לו להדגיש אותה...




3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ