מה אתם יודעים על יפן?
"סוני"
"סושי"
"סמוראי"
עוד, אתם שם למעלה ביציע.
מה אני שומע, סובארו?
סחתיין עליכם. הצלחתם לסכם את כל הסמ"ך של יפן.
<mark>בן-עמי שילוני</mark> הוא מומחה ליפן. מומחה מהסוג המוזמן אחר כבוד לבקר בארמון הקיסר לשם כבוד. שילוני מכיר כל תג ופסיק בתרבות ובהיסטוריה היפנית ואנחנו נהנים לקרוא ולדעת גם דברים שאינם מתחילים באות סמ"ך.
לבטח תחשבו שלפנינו ספר עב כרס בן מאות עמודים. 251 עמודים מכיל

<mark>בן-עמי שילוני</mark> הוא מהחוקרים המרכזיים והראשונים בתרבות היפנית שקמו לנו בארץ ישראל. ספר זה איננו אקדמי אלא סיכום המסע והחוויות של המחבר עם יפן.
מסע אישי וקריירה שהחלו לפני למעלה מ-40 שנה והסתיימו ב-2010 בפגישה עם קיסר יפן ורעייתו בו הוענק לו פרס חשוב של "קרן יפן" על תרומתו לחקר יפן ולהפצת תרבותה.
הספר קל לקריאה ומעניין, עוסק ומסביר מגוון ארועים היסטוריים ותרבותיים.
לדוגמא מה הקשר ההיסטורי בין יפ

ספר נהדר של <mark>בן-עמי שילוני</mark> על יפן הכולל חוויות אישיות משהותו שם לאורך השנים כאיש רוח מוערך, כנוכרי דובר יפנית וכשגריר לא רשמי של ישראל.
שילוני מנסה למצוא נקודות המקשרות בין יפן לישראל באספקטים תרבותיים והיסטוריים. מודה שאישית אני חש שוני משמעותי ושרשי בין התרבויות.
הספר קריא מאוד והעובדה שיש (מעט) הערות ובבליוגרפיה לא פוגמות בהנאה.
הפרק האחרון עוסק בביוגרפיה האישית של שילוני והקשר שלה ליפן. לטעמ

"אם ישאלך אדם / מהי נפשה של יפן / אמור לו כי זהו ריח הפריחה / של דובדבן הבר בבוקר". (מוֹטוֹאוֹרִי נוֹרִינַאגָה)

בן עמי <mark>שילוני</mark>, פרופסור אמריטוס ללימודי יפן וזוכה פרס ישראל לחקר מדעי המזרח הרחוק לשנת 2021, כתב ספר המצליח לדחוס ב-210 עמודים את ההיסטוריה והתרבות היפנית מתקופת ג'וֹמוֹן (תקופת כלי החרס באלף העשירי לפני הספירה) ועד שנת 1846 (תקופת טוּקוֹגַאוָּה).

הספר כולל טווח רחב של תחומים, ביניה

הזמן כידוע לכולנו רץ מהר. חודש מרץ כבר עומד בפתח ולא נספיק לזוז נמצא את עצמנו בעונת האביב. אביב פרושו עבורי גם פריחת הדובדבן ביפן ולפני הנסיעה השנתית ליפן אני נוהג לקרוא משהו הקשור ליפן. הפעם חזרתי אל ספריו של פרופסור בן עמי <mark>שילוני</mark> וניתן להתייחס לביקורת שלי כאן כאל ביקורת המתייחסת לכל שלושת הספרים.

פרופסור <mark>שילוני</mark> הוא האורים והתומים לכל מה שקשור ליפן. 3 ספרים כתב <mark>שילוני</mark>: יפן המסורתית, יפן המודרנ

מהו זמן מתאים יותר לכתוב סקירה על ספר זה מהימים הנוראיים שעוברים על יפן. הכרך השני בסדרה של פרופ' <mark>שילוני</mark> בן עמי על יפן: "יפן המודרנית – תרבות והיסטוריה", עוסק ביפן שלאחר החשיפה למערב באמצע המאה התשע עשרה עד סוף שנות התשעים. יפן המודרנית היא ככל הנראה בין המדינות שחווה מהפכים משמעותיים ביותר הן מבחינת התפיסה, הגדרה עצמית, מצב המשק, יחסי חוץ וכו'. ממדינה זניחה, שפעלה בעיקר בזירה האסיאתית, הפכה לאחת

כל מי שקרא ואהב את "שוגון" של קלאוול, עובר תהליך דומה של צימאון לתרבות יפן, הכולל חיפוש באינטרנט, צפייה בסרטים יפניים וארוחות ערב בסושיות ברחבי הארץ. אצלי היה תהליך דומה, אך נוסף על כל אלה החלטתי גם ללמוד את השפה ולהתעמק קצת יותר בתקופה. מי שלא רוצה/יכול לקחת קורס באוניברסיטה, מוטב לו שיקרא את הספר של בן עמי <mark>שילוני</mark> "יפן המסורתית". הספר כולל גם כרך שדן ב"יפן המודרנית", אך עליו בנפרד. בשפה קולחת ולא

מצטרפת לכל הביקורות הטובות על הספר. פרופ' <mark>שילוני</mark> מתייחס לכמה נושאים הנוגעים לחברה והיסטוריה של יפן. למשל אפשר ללמוד מהספר כל מיני נתונים סטטיסטיים מעניינים על אוכלוסיית יפן או ללמוד על המנהגים, התרבות והאופי היפני. כמו כן יש דיון על נושא הפצצות האטומיות שהוטלו על יפן על ידי האמראיקאים וכך גם על היחסים בין ישראל ליפן והשוואה בין העם היודי והיפני. יש התייחסות לברית שהוקמה בין יפנים לגרמנית במלחמת הע

ספר מרתק.
קשה להאמין כי ספר אקדמי יכול לרתק, הן בסיפור שלו והן במבנה שלו.
רואים בספר כיצד יפן והיפנים מיצגים תרבות , ומנטליות שונים.
זהו עם חרוץ, שמרגע והמערב נוגע בו ומאלץ אותו לפתוח את שעריו, הוא מבין שעליו להשתנות. וכמו שיפנים יודעים לעשות זאת, הוא משתנה. הוא עושה זאת בכישרון ובחריצות.
היפנים חוקרים את המערב לפרטיו על ידי משלחות המתמחות בנושאים שונים כמו טכנולוגיה , מינהל חוקים ועוד ועוד.