“מהו זמן מתאים יותר לכתוב סקירה על ספר זה מהימים הנוראיים שעוברים על יפן. הכרך השני בסדרה של פרופ' שילוני בן עמי על יפן: "יפן המודרנית – תרבות והיסטוריה", עוסק ביפן שלאחר החשיפה למערב באמצע המאה התשע עשרה עד סוף שנות התשעים. יפן המודרנית היא ככל הנראה בין המדינות שחווה מהפכים משמעותיים ביותר הן מבחינת התפיסה, הגדרה עצמית, מצב המשק, יחסי חוץ וכו'. ממדינה זניחה, שפעלה בעיקר בזירה האסיאתית, הפכה לאחת המשפיעות ביותר בזירה העולמית. ממדינה נכשלת, שרוב משקה מושתת על חקלאות, הפכה למדינת היי-טק משגשגת, חברה ב- G5 ומעצמה כלכלית איתנה שידעה להתגבר על משברים כלכליים שפקדו אותה. ממדינה תוקפנית, שאכזריותה, בעיקר לעמי אסיה שכבשה ולשבויי מלחמה לא ידעה גבולות, הפכה למדינה שוחרת שלום, שאסרה על פי חוקה החזקת צבא, התחמשות ויציאה למלחמה. ממדינה בעלת נטייה קולוניאלית, הפכה למדינה שעברה (לפחות בשנות התשעים) את ארה"ב בסיוע חוץ למדינות אחרות, בעיקר לאותם עמי אסיה, להן יש עם יפן חשבון לא סגור וליפנים חוב מוסרי לא פטור. ממדינה שהייתה סגורה למערב כמעט הרמטית ויחסיה עם המדינות השכנות היו רופפות אף הם, הפכה למדינה מקושרת היטב, בעלת קשרים ענפים במערב, יצואנית ויבואנית מן המשמעותיות ביותר.
הפרק הנרחב ביותר בספר עוסק במלחמת העולם השנייה והדבר טבעי, שכן חבירתה של יפן לגרמניה, פתיחת החזית נגד ארה"ב והתבוסה שבאה לאחר מכן, הם הגורמים להפיכתה של יפן למה שהיא היום. פרופ' בן עמי שילוני משרטט את התוואי שיפן עוברת החל ממלחמת רוסיה-יפן בתחילת המאה, דרך מלחמת העולם השנייה באמצע המאה, הכיבוש האמריקאי והשגשוג הכלכלי לקראת סוף המאה. המחבר סוקר את התמורות שחלו בתרבות יפנית, במשטר וביחסה אל הקיסרים, בקשריה עם מדינות המערב וביחסיה של יפן עם ישראל, שידעו עליות ומורדות.
פרק קצר בלבד מוקדש לאסונות טבע, שיפן ידעה לא מעט מהם ובעיקר לרעידת האדמה בקובה ב- 1995 ולשחרור גז סארין ברכבת התחתית בטוקיו באותה השנה. סיימתי לקרוא את הספר אתמול, כשברקע תמונות מזעזעות מרעידת האדמה שפקדה את יפן שהשלכותיה טרם ידועות. יש רק לקוות כי היפנים, כאומה, אולי בעזרת עמים אחרים, יצליחו להתגבר על האסון הכבד.
פרופ' בן עמי שילוני הוא פרופסור לתולדות יפן באוניברסיטה עברית ובין תחומי המחקר הרבים שלו גם "הצבא היפני ומלחמות יפן במאה העשרים" ו"פוליטיקה ותרבות בזמן המלחמה ביפן". ב-2000 הוא קיבל מן הקיסר היפני את אות ההצטיינות הגבוה "עיטור האוצר הקדוש בדרגה 2" על פעילותו בהפצת תרבות יפן והוא עמית מחקר באונ' טוקיו, ברקלי, קיימבריג' ואוקספורד. אין ספק, כי הספר נכתב על ידי מומחה ואין ספק שהספר מסוגל להעשיר את הידע של אלה שסקרנים לגבי יפן, היסטוריה שלה ותרבותה.”
