#
זה ספר מכוער. אין בו שמץ של יופי משום כיוון. הוא מתאר אנשים – אם זו ההגדרה הנאותה – שאינם מתעניינים בדבר פרט להשגת מטרותיהם המיידית. עדיף אם בדרך אפשר יהיה להרוג בעינויים (מיותרים) כל מיני אנשים אחרים שמפריעים להם. העינויים – כמו הפורנוגרפייה – מפורטים לעילא. כך גם המראה החיצוני של כל מיני גברים מכוערים – עד השיער היוצא מאפם ואוזניהם. כולל ריח שגם הוא מפורט. והפיוט? הוא שמור למזרקות הדם ושאר הפ

משתף ביקורת שכתב אבי:

הסופר עורך-דין ואיש עסקים. חיבר 6 ספרים(?). איני יודע באם תורגמו ספרים נוספים מספריו לעברית. אין על גב הכריכה ולא מצאתי במרשתת פרטים ביוגרפים של ממש על המחבר.

ראשיתה של סוגת "בלשים" במאה ה – 19 באדגר אלן פן. כעת נראה, שאולי על מנת לחדש, הרבה סופרי בילוש יוצאים לרעות בשדות זרים - יוצאים מרחובות ניו יורק, לוס אנג'לס, לונדון או פריס. לעתים הם יוצאים לארצות אחרות ברחבי ה