אחד מספרי הילדות הנערצים עליי, אשר תוכנו זכור לי עד היום, כמעט מלה במלה, הוא "חזרה הביתה" של <mark>יוהנה ספירי</mark>, בתרגומו המצויין לעברית של יוסף רביקוב. כמה חבל שהספר אזל, במהדורתו מהשנים תשכ"ט-תש"ל, ולא זכה לראות אור הדפוס בשנית.
סיפורה של ילדה יתומה, בודדה, אשר אין לה אוהב ודואג - מסופר בידי הסופרת הדגולה של "היידי בת ההרים" באופן כה מרגש, הכובש את לבו של הילד ומותיר בו ערגה וכיסופין אל הטוב והיפה שבאד

היידי בת ההרים הוא ספר קלאסי אך, לדעתי הוא רק ספר בסדר.
הספר מספר על היידי ילדה קטנה שמשמחת את כולם.
בספר יש הרבה הטפות מוסר אך הן לא כפייות לקריאה.
בספר אין כל כך קטעים מענינים הספר יותר מידי אופטימי.
אך אגיד גם משהו לזכות הסופרת <mark>יוהנה ספירי</mark>.
היא יודעת לתאר טוב.
לסיכום אתם לא חייבים לקרוא אבל, אם אין לכם מה לעשות אז תקראו את הספר הזה.

וואו, אתם לא מבינים איזו נוסטלגיה...

אני זוכרת שבכיתה ב' או א' קראתי את הספר,
אני זוכרת שבהתחלה השתעממתי ואני זוכרת שאת שאר הספר אהבתי.
הספר "היידי בת ההרים" הוא קלסיקה מדהימה.
הספר מעניין ומרגש, פשוט מקסים.

אני לא יודעת מה עוד אני יכולה לומר על הספר, אפשר להגיד שהוא השאיר אותי בלי מילים :)

אז... כאן מסתיימת הביקורת שלי,
מייטי ♥