“אחד מספרי הילדות הנערצים עליי, אשר תוכנו זכור לי עד היום, כמעט מלה במלה, הוא "חזרה הביתה" של יוהנה ספירי, בתרגומו המצויין לעברית של יוסף רביקוב. כמה חבל שהספר אזל, במהדורתו מהשנים תשכ"ט-תש"ל, ולא זכה לראות אור הדפוס בשנית.
סיפורה של ילדה יתומה, בודדה, אשר אין לה אוהב ודואג - מסופר בידי הסופרת הדגולה של "היידי בת ההרים" באופן כה מרגש, הכובש את לבו של הילד ומותיר בו ערגה וכיסופין אל הטוב והיפה שבאדם.
"גם צפור מצאה לה בית, ודרור קן לה". פסוק זה מספר התהילים, כשהוא מובא בספרה המקסים של ספירי, מקבל משמעות ייחודית, חודרת ללב.
זכורני, ששאלתי את הוריי, את סבתותיי, ואת כל מי שיכולתי לשאול: "מה זה תרבית אריסטוקרטים"? - - - לא קיבלתי מענה מאיש. "אין ביטוי כזה", השיבו לי. "אולי אתה לא אומר את זה נכון?" - הציעו לי כתחליף לתשובה. ועד היום טרם קיבלתי את פירושו המדוייק של מונח זה, כפי שמצא לנכון לתרגמו רביקוב.
עם זאת, הבנתי את המשמעות באופן כללי, על פי ההקשר בו נאמר הביטוי, שהוטח בגסות על ידי הפוחח של הכפר, כלפי היתומה חסרת המגן, היא גיבורת סיפורנו.
לכל מי שיעלה בידו להשיג עותק נדיר מהספר המקסים הזה, מובטחת חוויית קריאה בלתי נשכחת לו ולילדיו.”