ספר של מפאיניק שפוט.
למרות ש<mark>דני יתום</mark> היה במרכז העצבים, הרי בהצגת הדברים רואים אדם שפוט חסר דיעה עצמאית.
מדי פעם מוצגים נתונים פיקנטיים. אבל בסך הכל מין תמונה חד צדדית של <mark>דני יתום</mark> עצמו ושל הסביבה שלו.
אין מבט עמוק יותר, ואין קורטוב ביקורת על אלה שהוא אוהב.
בקיצור בחור ההולך בזרם, אחד מאנ"ש, וככזה הוא ראוי לקידום.
אולי, לאור המתרחש בצהל, במערכת הביטחוןובשאר משרדי הממשלה, זהו ספר מתכונים להצלחה.