![]() |
ג'ון פנטהסופר
ג'ון פַנטֶה נחשב לאחד מ"הילדים הרעים" של הספרות האמריקנית במאה העשרים, מי שהשפיע עמוקות על צ'רלס בוקובסקי, על ג'ק קרואק ועל כל כותבי דור הביט.
ג'ון פנטה נולד ב-8 באפריל 1909 בקולורדו, ארצות הברית, להורים ממוצא איטלקי שגרו ברובע האיטלקי העני של העיר בולדר. הוא למד בבית ספר קתולי והמשיך לאוניברסיטת קולורדו. הוא נטש אותה בסביבות גיל עשרים, אז גם התחיל לכתוב, ושלוש שנים מאוחר יותר, ב-1932, פורסם סיפור ראשון פרי עטו במגזין "אמריקן מרקיורי". באותה שנה עבר פנטה להתגורר בלוס אנג'לס, בין היתר בשכונת באנקר היל. בשנת 1937 הוא נישא לג'ויס סמרט, משוררת ועורכת, בוגרת אוניברסיטת סטנפורד, ולשניים נולדו ארבעה ילדים. פנטה המשיך ופירסם סיפורים בעיתונים יומיים ובמגזינים (בין היתר ב"הארפר'ז בזאר", ב"סטרדיי איבנינג פוסט" וב"אסקווייר"), וספרו הראשון, ""Wait Until Spring, Bandini, ראה אור ב-1938. ספרו "Ask the Dust" פורסם שנה אחריו (ותורגם לעברית בהוצאת אסטרולוג, 1999). ב-1940 התפרסם קובץ סיפוריו הקצרים של פנטה "Dago Red". אף שביכר להתרכז בכתיבה, אילוצי פרנסה הביאו אותו לפנות לכתיבת תסריטים, תחילה לקולנוע ובהמשך גם לטלוויזיה. אבל פנטה לא רווה נחת מעיר הסרטים, וגם לא זכה להערכה גדולה כתסריטאי. יותר משהשפיע הוא על תעשיית הקולנוע האמריקנית, היתה זו הקירבה להוליווד שהשפיעה על יצירתו שלו. ב-1952 פורסם הרומן שלו "Full of Life", אך ספרו הבא פורסם רק 25 שנה מאוחר יותר. ב-1955, כשהיה בן ארבעים ושש, חלה פנטה בסוכרת. ב-1977 פורסם "חבורת העינב", אך כעבור כשנתיים, בשל סיבוכי המחלה, איבד פנטה את מאור עיניו ושתי רגליו נכרתו. על אף העיוורון והנכות, המשיך פנטה לכתוב, מכתיב לרעייתו גרייס שיושבת לצדו ורושמת מפיו. באותן שנים קשות, נדמה שלא נותר הרבה גם מההצלחה הספרותית שזכה לה בשנות הארבעים והחמישים. ספריו, שאזלו מהמדפים, לא הודפסו שוב. מי שתרם יותר מכול להצבתו המחודשת של פנטה על מדף הספרות האמריקנית והעולמית היה המשורר והסופר צ'רלס בוקובסקי. הוא העריץ את פנטה, הקדיש לו שירים והכתיר אותו בתואר: האלוהים שלי. הוא גם מי שבשנת 1980 הניח על שולחן העורך בהוצאת "בלאק ספארו" את ספריו של פנטה, והביא להדפסתם המחודשת. חזרתם של הספרים למדפים וההתעניינות המחודשת בפנטה עודדו את רוחו, ועל אף בריאותו הרופפת הוא סיים את ספרו האחרון, "חלומות בבאנקר היל". שנה לאחר פרסום הספר, ב-8 במאי 1983, הלך פנטה לעולמו. |
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (29):
רוצה לקרוא,
רשימה,
ספרים שצריך לקרוא,
רשימה,
כשלסבתא יהיו מדפים,
ספרים לקרוא,
RTBCPT3,
ספרים שקראתי,
מה יהיה עם אלון,
ספרות מתורגמת ,
התעניינתי בעקבות ביקורת,
רוצה לקרוא,
ידיעות ספרים • ספרי פן • אסטרולוג,
הרשימה החמה,
צריך לקרוא,
הרשימה האינסופית-רוצה לקרוא,
מה חדש על המדף ספטמבר 2009 הספריה העירונית כרמיאל,
רוצה לקרוא,
צריך לקרוא,
עוד ...
|
|
אהבתי לתרגם את הספר הזה. נהניתי לתרגם ספרות. רציתי שהוא יירשם כספר שאני תרגמתי. סגנון מיוחד. ובתגובה לביקורת הראשונה אוסיף שאני מאוד מודה ... המשך לקרוא
|
אותנטיות מרשימה אותי. כשהיא לא מתבכיינת יש בה משהו הירואי בעיני. הרבה אנשים יודעים לכתוב יפה ויש כאלה שיש להם גם מספיק דמיון כדי להמציא סי... המשך לקרוא
|
הגעתי לדף של הספר הזה במקרה, באמת שבמקרה, למרות שמאז שקראתי אותו לא הפסקתי לחשוב עליו. כלומר בטח, ליום, שבוע או חודש, אבל מתישהו, כמו חבר טוב ... המשך לקרוא
|
- אפשר לקרוא; כתוב היטב, אבל לא מעניין.(מירה ז.)
- כתוב נהדר, מעניין. נהניתי בעיקר מן הסיפור הראשון. כתיבה מאוד מיוחדת,על משפחה איטלקית.(נחום ז... המשך לקרוא
|
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים