ג

ג'ון פנטה

סופר

ג'ון פַנטֶה נחשב לאחד מ"הילדים הרעים" של הספרות האמריקנית במאה העשרים, מי שהשפיע עמוקות על צ'רלס בוקובסקי, על ג'ק קרואק ועל כל כותבי דור הביט.

ג'ון פנטה נולד ב-8 באפריל 1909 בקולורדו, ארצות הברית, להורים ממוצא איטלקי שגרו ברובע האיטלקי העני של העיר בולדר. הוא למד בבית ספר קתולי והמשיך לאוניברסיטת קולורדו. הוא נטש אותה בסביבות גיל עשרים, אז גם התחיל לכתוב, ושלוש שנים מאוחר יותר, ב-1932, פורסם סיפור ראשון פרי עטו במגזין "אמריקן מרקיורי".

באותה שנה עבר פנטה להתגורר בלוס אנג'לס, בין היתר בשכונת באנקר היל. בשנת 1937 הוא נישא לג'ויס סמרט, משוררת ועורכת, בוגרת אוניברסיטת סטנפורד, ולשניים נולדו ארבעה ילדים. פנטה המשיך ופירסם סיפורים בעיתונים יומיים ובמגזינים (בין היתר ב"הארפר'ז בזאר", ב"סטרדיי איבנינג פוסט" וב"אסקווייר"), וספרו הראשון, ""Wait Until Spring, Bandini, ראה אור ב-1938. ספרו "Ask the Dust" פורסם שנה אחריו (ותורגם לעברית בהוצאת אסטרולוג, 1999). ב-1940 התפרסם קובץ סיפוריו הקצרים של פנטה "Dago Red".

אף שביכר להתרכז בכתיבה, אילוצי פרנסה הביאו אותו לפנות לכתיבת תסריטים, תחילה לקולנוע ובהמשך גם לטלוויזיה. אבל פנטה לא רווה נחת מעיר הסרטים, וגם לא זכה להערכה גדולה כתסריטאי. יותר משהשפיע הוא על תעשיית הקולנוע האמריקנית, היתה זו הקירבה להוליווד שהשפיעה על יצירתו שלו.

ב-1952 פורסם הרומן שלו "Full of Life", אך ספרו הבא פורסם רק 25 שנה מאוחר יותר. ב-1955, כשהיה בן ארבעים ושש, חלה פנטה בסוכרת. ב-1977 פורסם "חבורת העינב", אך כעבור כשנתיים, בשל סיבוכי המחלה, איבד פנטה את מאור עיניו ושתי רגליו נכרתו. על אף העיוורון והנכות, המשיך פנטה לכתוב, מכתיב לרעייתו גרייס שיושבת לצדו ורושמת מפיו. באותן שנים קשות, נדמה שלא נותר הרבה גם מההצלחה הספרותית שזכה לה בשנות הארבעים והחמישים. ספריו, שאזלו מהמדפים, לא הודפסו שוב.

מי שתרם יותר מכול להצבתו המחודשת של פנטה על מדף הספרות האמריקנית והעולמית היה המשורר והסופר צ'רלס בוקובסקי. הוא העריץ את פנטה, הקדיש לו שירים והכתיר אותו בתואר: האלוהים שלי. הוא גם מי שבשנת 1980 הניח על שולחן העורך בהוצאת "בלאק ספארו" את ספריו של פנטה, והביא להדפסתם המחודשת. חזרתם של הספרים למדפים וההתעניינות המחודשת בפנטה עודדו את רוחו, ועל אף בריאותו הרופפת הוא סיים את ספרו האחרון, "חלומות בבאנקר היל". שנה לאחר פרסום הספר, ב-8 במאי 1983, הלך פנטה לעולמו.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (29):
רוצה לקרוא, רשימה, ספרים שצריך לקרוא, רשימה, כשלסבתא יהיו מדפים, ספרים לקרוא, RTBCPT3, ספרים שקראתי, מה יהיה עם אלון, ספרות מתורגמת , התעניינתי בעקבות ביקורת, רוצה לקרוא, ידיעות ספרים • ספרי פן • אסטרולוג, הרשימה החמה, צריך לקרוא, הרשימה האינסופית-רוצה לקרוא, מה חדש על המדף ספטמבר 2009 הספריה העירונית כרמיאל, רוצה לקרוא, צריך לקרוא, עוד ...
1.
חמים ונוגע ללב, ``שאל את האבק`` נוטל את חוט הלב ומושכו בעדינות אך באופן שבו אינך יכול שלא לחוש כי משהו בתוכך משתנה והולך, עד כי משקראת את הספר עד תומו, הנך עומד, משתאה ועצב קמעה, והחיים נגלים לך בהיבט בלתי מוכר עד כה. לג`ון פנטה הכשרון והיכולת להביא את הפיוטי אל המציאות החברתית רבת הפערים בעיר לוס אנג`לס, קליפורניה, בה פוגש הקורא איש צעיר, סופר בתחילת דרכו. דרך אהבתו של הצעיר לנרה מכסיקנית, מביא פנטה קשת ססגונית של אירועים ורגשות, אשר דרך כולם עוברת כחוט השנים תחושה בלתי נתפסת כמעט בדבר קיומה של משמעות עלומה בחיים, בה ניתן לגעת דרך הכאב ודרך היופי שבטבע הפראי. ג`ון פנטה נולד 19090 בקולורדו, והחל לכתוב סיפורים קצרים בשנת 1929, בגיל עשרים. במשך כעשר שנים כתב סיפורים קצרים, ואחר פנה לכתיבת רומנים ותסריטים. גם לאחר שחלה בסכרת ובעקבותיה התעוור (בשנת 1978) המשיך להכתיב את ספריו לאשתו, ג`ויס. ג`ון פנטה נפטר בשנת 1983. סיפוריו וספריו של ג`ון פנטה הוכרו כיצירות ספרות מצליחות בחייו, וזכו לתפוצה רחבה לאחר מותו, לצד סופרים כמו צ`רלס בוקובסקי וג`יימס פרדי, נחשב ג`ון פנטה לאחד מגדולי הסופרים של ארה``ב במאה ה20-....

2.
הנרי מוליס, סופר מצליח, מוזעק אל בית הוריו כי אמו מאיימת להתגרש מאביו. כשהוא מגיע, נדמה שהאיומים הוסרו, אבל אז משימה חדשה ומפתיעה מוטלת לפתחו: לצאת עם אביו הבנאי לבנות בית בהרים. מה שתוכנן להיות גיחה קצרה אל עיירת ילדותו העלובה והמתנוונת הופך למסע ייסורים. מסע אל ההווה ואל העבר, אל הדברים שדימה שהצליח לשכוח, אל כעסים שמסרבים לגווע, עד לסוף הרומן הראשון "חבורת העינב", שספק אם יש בו מחילה. גם ארתורו בנדיני, גיבור הרומן השני בספר זה, "חלומות בבאנקר היל", מבקש להתרחק מעיירת ילדותו ולהתחיל בחיים חדשים בלוס אנג'לס. סיפור שלו מתפרסם בכתב עת, הוא הופך לתסריטאי הוליוודי, הנשים סביבו מסעירות את דמו. אבל אנרגיית הנעורים שלו מלווה בתקתוק בלתי פוסק של הרס. הגעגוע, הכמיהה לאהבה ולתחושת שייכות, מובילים את ארתורו בחזרה אל בית הוריו. אבל גם בין המוכר והידוע לא מחכה לו נחמה. דווקא שם, חליפת המצליחן המפוארת שלו מתכסה בדם. הספר שלפניכם מורכב משני רומנים מאת ג'ון פנטה, מטובי הסופרים האמריקנים, ומי שהשפיע רבות על סופרים כמו צ'רלס בוקובסקי וג'ק קרואק. גם פנטה, כמו גיבוריו, היה אמריקני ממוצא איטלקי, מעיר קטנה, שמכונת הכתיבה הובילה אותו ללוס אנג'לס. בשפה עזה, ריאליסטית עד מחנק, הוא חושף את נשמות גיבוריו, סופרים שמבקשים לברוא גם את עצמם ואת העולם שמסביבם. אבל מילים, חזקות ככל שיהיו, תמיד יובסו על ידי המציאות.הספר מלווה בהקדמה אישית מאת בנו של פנטה, הסופר דן פנטה....


אהבתי לתרגם את הספר הזה. נהניתי לתרגם ספרות. רציתי שהוא יירשם כספר שאני תרגמתי. סגנון מיוחד. ובתגובה לביקורת הראשונה אוסיף שאני מאוד מודה ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
אותנטיות מרשימה אותי. כשהיא לא מתבכיינת יש בה משהו הירואי בעיני. הרבה אנשים יודעים לכתוב יפה ויש כאלה שיש להם גם מספיק דמיון כדי להמציא סי... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
הגעתי לדף של הספר הזה במקרה, באמת שבמקרה, למרות שמאז שקראתי אותו לא הפסקתי לחשוב עליו. כלומר בטח, ליום, שבוע או חודש, אבל מתישהו, כמו חבר טוב ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
- אפשר לקרוא; כתוב היטב, אבל לא מעניין.(מירה ז.) - כתוב נהדר, מעניין. נהניתי בעיקר מן הסיפור הראשון. כתיבה מאוד מיוחדת,על משפחה איטלקית.(נחום ז... המשך לקרוא





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ