ביקורת ספרותית על חבורת העינב מאת ג'ון פנטה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 6 בנובמבר, 2018
ע"י סוריקטה


אותנטיות מרשימה אותי. כשהיא לא מתבכיינת יש בה משהו הירואי בעיני. הרבה אנשים יודעים לכתוב יפה ויש כאלה שיש להם גם מספיק דמיון כדי להמציא סיפורים מעניינים, אבל כשמישהו, אחד שיש לו שכל, שם את עצמו בלי לנסות להיות יפה יותר ממה שהוא, כשאני מרגישה שהוא הולך על כל הקופה בלי לדעת מראש אם הוא הולך להרוויח, זה משהו אחר. יש בזה כל כך הרבה כוח שמחלחל פנימה ואם אני משתפת עם זה פעולה אני מגיעה עמוק יותר ממה שתכננתי או ממה שאני מרשה לעצמי בדרך כלל. זה לא שכלתני, העניין הזה, אלה לגמרי החלקים של המוח שרוב הזמן אני משתדלת לא להפגיש אותם עם המציאות, כי התפרצויות רגשיות לא עוברות טוב, וכשאת מפעילה את העדשה השיפוטית שלך הן נוטות להיראות פתטיות.

ג'ון פנטה עושה את זה. בלי מילים גבוהות ובלי להתייפייף, בסיפור על משפחה עלובה שחיה בעיירה עלובה לא פחות בקולורדו, הוא הראה לי הכל, הוא הושיב אותי על כיסא במטבחון העלוב של האמא האיטלקיה שלו ויכולתי להריח את האוכל המנחם שלה ולראות את הבעל הגאה והשיכור שלה ולהבין למה היא נשארת שם ומה מרחיק את הילדים שלה אבל גם מה מחזיר אותם. וכשהוא לקח אותי לבאר, זה שיושבת בו חבורה של פנסיונרים איטלקים, הבנתי איך אפשר לחיות שם. גם איך זה לאהוב אנשים שממבט ראשון לגמרי לא ברור אם יש מה לאהוב בהם. הלכתי איתו לאן שהוא רצה ולרגע לא חשבתי לעזוב. מילא לעזוב, אפילו לשניה לא רציתי להסיט את המבט.

אני לא אומרת את זה הרבה, אבל בחייאת, בפרט לאלה שאוהבים ספרות אמריקאית, אם עוד לא קראתם, לכו תקראו.
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סוריקטה (לפני חודשיים)
תודה רבה, טופי. אכן נפלא, אבל כאן הסגנון אחר. הקצב מהיר והרבה יותר תכליתי.
טופי (לפני חודשיים)
הביקורת היא סיפור קטן מעניין ויפה מאוד. והספר לפי תאורך מזכיר את "הבט הביתה מלאך" של תומס וולף.
ספר נפלא
בת-יה (לפני חודשיים)
סוריקטה, תודה. אחרי "ענבי זעם" אף אחד כבר לא יכול למכור לי כלום.
סוריקטה (לפני חודשיים)
Tamas, תודה מקרב לב.
סוריקטה (לפני חודשיים)
תודה רבה, בת-יה. צודקת. אני התכוונתי לספרות הריאליסטית של החצרות האחוריות, של אלה שמחפשים את הזהות שלהם, של חסרי המזל, של אלה שהאפשרויות שלהם מאד מוגבלות על אף הסלוגן שהארץ שלהם לא מפסיקה למכור.
סוריקטה (לפני חודשיים)
תודה רבה, פואנטה. מקווה שתהני. לא שמתי לב לתרגום, מה שבעיני הוא מעלה.
Tamas (לפני חודשיים)
הכתיבה שלך מרשימה אותי.
בת-יה (לפני חודשיים)
אמריקה גדולה.......... מאוד. אנשים בה רבים ושונים. ככה גם הספרות שלה.
פואנטה℗ (לפני חודשיים)
יפה. הולכת.
(התרגום של טל ניצן בטוח תרם)





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ