“דליה הרץ כותבת בשפה מובנת ושווה לכל נפש על רעיונות נשגבים - יחסים בין דורות, יחס האמן ליצירתו, החיפוש אחר שפה בהירה, יכולתנו להתקרב אל האחר והכמיהה לאופטימיות. זוהי בין המשוררות היחידות לדעתי שגם אנשים מן השורה, שאינם חובבי שירה מובהקים (ושייכים לעניות דעתי לחוג העליון של אינטלקטואלים פלצנים, בדורנו כאשר השירה נעשתה כל כך לא ברורה) יכולים בכל זאת להתחבר לשירתה. זוהי משוררת שהקדישה את חייה למבט. מש”
