“כפי הנראה זוהי פסגת השירה העברית בעת החדשה. רבים מהשירים נשארו סתומים, ישנם ביטויים ומילים לא מובנים. אך מהתבוננות טקסטואלית בשירים ניתן לראות כי המשוררת שלטה בעברית על כל רבדיה, הן ברבדים משניים ותלמודיים שלה. וכל זאת תוך כתיבת שירים מודרניים הרלוונטים לתקופה שלנו, 60 שנה לאחר מכן. אתן דוגמא אחת, בשיר הנושא של הספר, "מרגוט" קובעת המשוררת להיפגש בקפה עם האישיות מרגוט. המשוררת כותבת: "אמש תלתה לייבוש את קשקשי העור, את רקמת השלג, מעט מאוד חשק נשאר לה להשאילו לי". מה הם קשקשי העור? האם מרגוט היא דרקון? אך בעיון במשנה במסכת סוטה כתוב "א"ר יצחק דבי רבי אמי מלמד שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג" ובלשון הרמב"ם - (ספר נשים) אחד מהסימנים לבדוק האם נערה הגיעה לגיל בגרות הוא לבדוק סימן העליון - אחד מהם משיפצל ראש חוטם הדד ויעשה בראשו כדור קטן ופרשו - משיפצל החוטם עצמו וכן משיטו הדדין ומשיתקשקשו הדדין. (שיתנעעו ויתנדדו או נתגדלו כל כך עד שנוקשות זו בזו השדיים). מרגוט היא כנראה טראנס ג'נדר - אשה בתחפושת שתלתה את שדיה הבובתיים לייבוש בסוף הופעת הדראג של יום האתמול. והמחברת - שעוד לא הנצו שדיה - רוצה לבקשם ממרגוט. האם מרגוט תסכים? לפי שעה אין תשובה, אך בטוח כי אחרי "מרגוט" של דליה הרץ, אפשר כנראה לכתוב רק את התנ"ך הבא.”