בדיוק כשחשבתי שבננה יושמוטו באמת לא מורקמי, נכנס לסיפור גמד שיודע להעביר אנשים לבקשתם לעולם המתים להפגיש אותם עם אנשים קרובים שאיבדו. בדקתי קצת ברשת האם יש השוואת למורקמי, מצאתי אפילו מאמר אקדמי בנושא: Realist Magic and the Invented Tokyos of Murakami Haruki and Yoshimoto <mark>Banana</mark>, By: Myles Chilton.
מדובר באוסף סיפורים קצרים בהתחלה במעבר מהסיפור הראשון לשני לקח לי זמן להבין שזה סיפור אחר, אח"כ ניס

טוב זה לא סוד שאני אוהד מושבע של מורקמי. קראתי את כל מה שהוא כתב ותורגם, למעט דברים שלא היתה לי הסבלנות לחכות לתרגום (1Q84 ספר שני ושלישי, ו Killing Commendatore). אבל, מאז שקאתי פה באתר ובעוד כמה מקומות דעות שיחסו למורקמי דעות שוביניסטיות- באופן בו הוא כותב דמויות נשים, התחילו אצלי ספקות. כמובן שכשקראתי את הדעות ביטלתי אותן ביני לבין עצמי. נו באמת, מורקמי כותב נשים בצורה מדהימה, התאהבתי מיד כמעט

טוב, נראה לי שאעצור עכשיו אחרי שקראתי 4 ספרים של הגברת. פשוט הכול יתבלבל לי בראש וחבל. בנוסף, אין בעיה להשאר עם קצת טעם של עוד, לא יזיק. אז אחרי שני ספרים של סיפורים קצרים של יושימוטו, רומן, באורך מלא. מה קורה באמריטה בית אחד, 3 נשים וילד קטן. אמא, בת, ילד מנישואין שניים שהסתיימו בינתיים, חברת ילדות של האמא, ובת דודה. האחות הצעירה כבר לא בין החיים, היא היתה יפיפה, שחקנית, והנוכחות שלה קיימת ברגע.