הספרים הטובים ביותר שקראתי היו כאלה שהסופר כתב על נושאים שהכיר היטב ועל חוויות שעברו עליו. לעתים נדירות קורה שנתקלים בספר שהסופר כתב על התנהגויות ואנשים הזרים לו ולתרבותו, ובכל זאת הצליח להעביר את הייחוד אל הקורא, בלי שזה הרגיש בחוסר מהימנות. אך אלה הם היוצאים מהכלל (שוגון של קלאוול, סיפורי האוטורי של הרן, לדוגמה). ברוב המקרים ייטיב הסופר לעשות אם יישאר בגבולות המוכרים לו.

גוויות גבר ואשה כבולו

ספר מצויין, סאנו מורה סמוראי שעבר הסבה לתפקידי יוקירי קצין משטרה. החקירה הראשונית שלו הוא "מעשה התאבדות של זוג נאהבים" - שינג'ו. מסתבר שזו לא הייתה התאבדות אלא מעשה רצח כפול. כמובן שמוטל על סאנו להתעלם ממעשי זה ולטייח אותו, דבר אשר מנוגד לעקרונותיו הנעלים של סאנו.הערכים של סאנו לא מתכופפים ונשמרים על אף בפגיעה בכבודו, במשפחתו ובסובב אותו.
ספר נהדר ומותח. ובהחלט מומלץ.