“# גיבור הספר הוא קשיש יהודי, החי ב"דיור מוגן" מפואר יחסית ליהודים, בניו יורק ויש לו מה לומר על (כמעט) כל דבר. הסיפור כתוב בגוף ראשון ועוסק בחיי היומיום של הקשישים, יחד עם זיכרונות עבר. הדיירים מנהלים תיאטרון קהילתי קטן ומנסים להעלות את "האמלט" תוך משברים בלתי פוסקים: הבמאי והשחקן הראשי רותק למיטה, וקמפיין לבחירת המחליף מתנהל במלוא העוצמה וכולל אינטריגות, הפרחת שמועות (בעיקר פייק ניוז...) וניהול”

“הספרים הטובים ביותר שקראתי היו כאלה שהסופר כתב על נושאים שהכיר היטב ועל חוויות שעברו עליו. לעתים נדירות קורה שנתקלים בספר שהסופר כתב על התנהגויות ואנשים הזרים לו ולתרבותו, ובכל זאת הצליח להעביר את הייחוד אל הקורא, בלי שזה הרגיש בחוסר מהימנות. אך אלה הם היוצאים מהכלל (שוגון של קלאוול, סיפורי האוטורי של הרן, לדוגמה). ברוב המקרים ייטיב הסופר לעשות אם יישאר בגבולות המוכרים לו. גוויות גבר ואשה כבולו”

“אהבתי. מותחן משובח המשלב מדע בדיוני וקורטוב פילוסופית גוף ונפש כמו שצריך. העולם הפילוסופי נחלק כיום לשני זרמים מקוטבים - האחד גורס שלא תיתכן בינה מלאכותית אמיתית, בעלת תודעה והשני גורס שתודעה מלאכותית אפשרית גם אפשרית ומספיק שתעבור את מבחן טיורינג, המוסבר אף הוא בספר. הספר מצדד בגישה השנייה ומתאר תרחיש אפשרי שבו נולדת בינה מלאכותית זו. המחבר עשה שיעורי ביית ודייק היכן שצריך. מומלץ !”

“ספר מצויין, סאנו מורה סמוראי שעבר הסבה לתפקידי יוקירי קצין משטרה. החקירה הראשונית שלו הוא "מעשה התאבדות של זוג נאהבים" - שינג'ו. מסתבר שזו לא הייתה התאבדות אלא מעשה רצח כפול. כמובן שמוטל על סאנו להתעלם ממעשי זה ולטייח אותו, דבר אשר מנוגד לעקרונותיו הנעלים של סאנו.הערכים של סאנו לא מתכופפים ונשמרים על אף בפגיעה בכבודו, במשפחתו ובסובב אותו. ספר נהדר ומותח. ובהחלט מומלץ.”

“# גיבור הספר הוא קשיש יהודי, החי ב"דיור מוגן" מפואר יחסית ליהודים, בניו יורק ויש לו מה לומר על (כמעט) כל דבר. הסיפור כתוב בגוף ראשון ועוסק בחיי היומיום של הקשישים, יחד עם זיכרונות עבר. הדיירים מנהלים תיאטרון קהילתי קטן ומנסים להעלות את "האמלט" תוך משברים בלתי פוסקים: הבמאי והשחקן הראשי רותק למיטה, וקמפיין לבחירת המחליף מתנהל במלוא העוצמה וכולל אינטריגות, הפרחת שמועות (בעיקר פייק ניוז...) וניהול”

“הספרים הטובים ביותר שקראתי היו כאלה שהסופר כתב על נושאים שהכיר היטב ועל חוויות שעברו עליו. לעתים נדירות קורה שנתקלים בספר שהסופר כתב על התנהגויות ואנשים הזרים לו ולתרבותו, ובכל זאת הצליח להעביר את הייחוד אל הקורא, בלי שזה הרגיש בחוסר מהימנות. אך אלה הם היוצאים מהכלל (שוגון של קלאוול, סיפורי האוטורי של הרן, לדוגמה). ברוב המקרים ייטיב הסופר לעשות אם יישאר בגבולות המוכרים לו. גוויות גבר ואשה כבולו”

“אהבתי. מותחן משובח המשלב מדע בדיוני וקורטוב פילוסופית גוף ונפש כמו שצריך. העולם הפילוסופי נחלק כיום לשני זרמים מקוטבים - האחד גורס שלא תיתכן בינה מלאכותית אמיתית, בעלת תודעה והשני גורס שתודעה מלאכותית אפשרית גם אפשרית ומספיק שתעבור את מבחן טיורינג, המוסבר אף הוא בספר. הספר מצדד בגישה השנייה ומתאר תרחיש אפשרי שבו נולדת בינה מלאכותית זו. המחבר עשה שיעורי ביית ודייק היכן שצריך. מומלץ !”

“ספר מצויין, סאנו מורה סמוראי שעבר הסבה לתפקידי יוקירי קצין משטרה. החקירה הראשונית שלו הוא "מעשה התאבדות של זוג נאהבים" - שינג'ו. מסתבר שזו לא הייתה התאבדות אלא מעשה רצח כפול. כמובן שמוטל על סאנו להתעלם ממעשי זה ולטייח אותו, דבר אשר מנוגד לעקרונותיו הנעלים של סאנו.הערכים של סאנו לא מתכופפים ונשמרים על אף בפגיעה בכבודו, במשפחתו ובסובב אותו. ספר נהדר ומותח. ובהחלט מומלץ.”