ביקורת ספרותית על סיפורי קנטרברי (2013) - מעובדים ומסופרים מחדש בידי פיטר אקרויד מאת ג'פרי צ'וסר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 בפברואר, 2021
ע"י יוסי


באחד מימי האביב בימי הביניים מתקבצים להם בפונדק בלונדון, חבורה מגוונת וצבעונית של כ-30 צליינים, שהגיעו לשם ממקומות שונים ומרקע שונה, לקראת עלייה לקברו של המרטיר תומאס בקט בקתדרלה של קנטרברי, הנמצאת במרחק של כ-63 מייל מלונדון. עד מהרה הם הרגישו נוח זה עם זה, שתו ואכלו בצוותא, והסכימו ביניהם שיצאו למחרת לדרך יחדיו.

בעל הפונדק בלונדון קידם אותם בברכה, הגיש להם בשר, ודגים משובחים, יין חזק וערב לחך. לאחר הסעודה הוא בידר אותם בכל מיני סיפורים, הנעים את זמנם, וכולם הסכימו שהוא אדם מקסים. לאחר שכולם שילמו את חשבונם, הוא פנה אליהם עם הצעה שתנעים את זמנם בדרכם לקנטרברי: כל אחד יספר סיפור, ובסוף יבחרו את הסיפור הטוב ביותר. מי שינצח יקבל ארוחה חינם בשובם אל הפונדק, עליה ישלמו שאר הצליינים. החבורה שאלה אם יאות להיות להם מדריך ומנהל, והוא הסכים. למחרת יצאה החבורה העליזה לדרך, רכובה על סוסים.

המחבר ג'פרי צ'וסר נוטל בעצמו חלק בסיפור ובמסע כאחד הצליינים.

הספר מחולק ל-2 חלקים עיקריים: תחילה מובא הפרולוג הכללי, ובו תיאור הרקע הנ"ל, ותיאור דמותם של הצליינים. אחרי הפרולוג הכללי מובאים הסיפורים של רוב הצליינים. במובן זה, שלא מובא סיפורם של כל הצליינים, נוצר הרושם כי מדובר למעשה ביצירה שלא נשלמה. דמויותיו של צ'וסר מצטיינות בגיוון אנושי רחב מאוד, ובכלל זה ייצוגם של מרבית טיפוסי המעמד הבינוני של זמנו.

הסיפורים, חלקם הומוריסטיים וחלקם רציניים, עוסקים כולם בהיבטים שונים של הטבע האנושי וביצרים אנושיים בסיסיים. הסיפורים נוגעים, במישרין ובעקיפין, בסוגיות כמו אהבה, מיניות, נישואין, בגידה, הבדלי מעמדות, תאוות בצע, שנאת יהודים ועוד. רוב הסיפורים הזכירו לי סיפורי אגדות לילדים שמוסר בסופם. מעטים הסיפורים שבאמת היו מעניינים בעיני. בסיפורים יש הרבה מוטיבים שחוזרים על עצמם בצורה זו או אחרת.

אבל סגנון הכתיבה כאן מאד מצא חן בעיני. דוגמאות: בפרולוג הכללי, כשהוא מתאר את הדמויות, הוא כותב כך: "צליינים אחרים היו משגיח וטוחן, שליח של בית דין, סוכן מחילות, קניין, ואני עצמי. תשמחו לשמוע שזה הכל, אחרת היה הסיפור מתארך יותר מדי" (עמוד 28). או דוגמה אחרת מתוך סיפורו של האביר: "עכשיו אניח את ארקיטס לזמן מה, ותשומת לבי תופנה אל פלמון" (עמוד 55).

המסע, שבקצב רגיל של רכיבה על סוס היה צפוי להסתיים תוך יום אחד, מתנהל באיטיות בשל כמות המשתתפים וסיפוריהם. צ'וסר איננו מרבה לתאר את התקדמות המסע או את עצירות הביניים, אך רומז לכך שהמסע נמשך מספר ימים. אחד מחוקרי צ'וסר ציין את ה-17 באפריל 1387 כתאריך יציאת החבורה למסעה.

בסוף הספר מובאים פרטים ביוגרפים על המחבר ג'פרי צ'וסר ועל פיטר אקרויד שעיבד מחדש את הספר. ג'פרי צ'וסר כתב את סיפורי קנטרברי בשנות ה-80 של המאה ה-14. הכתיבה של הספר ארכה כעשור, וככל הנראה לא הושלמה. הספר נכתב כמעט כולו בשורות קצרות ומחורזות, בשפה אנגלית תיכונה – אנגלית שדוברה בימי הביניים (בשנים 1100 – 1500) ונחשבת קרובה לאנגלית המודרנית. רבים רואים בצ'וסר את אחד מאבותיה של הספרות האנגלית ואחד מהחלוצים שביכרו את השפה האנגלית על פני הצרפתית (השפה הרשמית באנגליה הנורמנית של אותם ימים) והלטינית (השפה הבינלאומית באירופה דאז). סיפורי קנטרברי תרמו תרומה משמעותית להפיכתה של האנגלית לשפה שבה נכתבת ספרות.

פיטר אקרויד הוא משורר, סופר וביוגרף בריטי. בשנת 2004 הוא פרסם ביוגרפיה של ג'פרי צ'וסר, ובשנת 2009 הוציא את גרסתו המעובדת לסיפורי קנטרברי. העיבוד החדש לקח את בתי השירה השנונים של צ'וסר והפך אותם לרומן של סיפורים הכתובים בשפה חיה ועדכנית. לולא עיבוד כזה, סביר שלא הייתי קורא את הספר. הסיפור היחידי שהושאר עם בתי שירה מחורזים הוא סיפורו של ג'פרי צ'וסר.

את הספר תרגם המשורר מאיר ויזלטיר. נראה שעשה עבודה נהדרת, ללא חשש משימוש במילה 'זיון', כרוח הסיפור העממי שבא מפי הצליינים. כזה הוא מאיר ויזלטיר.

סיפורי קנטרברי היא יצירה המקובלת כאחת מיצירות המופת החשובות ביותר שנכתבו בשפה האנגלית. מבחינתי: 4 כוכבים.

16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
strnbrg59 (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה פרפ"ץ, זה מעניין. המרחק, בוא נגיד, בין העברית של ימינו לבין העברית הכי עתיקה שיש (שירת הים מספר שמות אולי), הוא בערך כמרחק בין האנגלית של ימינו לבין האנגלית של שייקספיר. (כמובן, השוואה כזאת לא יכולה להיות מדוייקת, אבל ככה הדברים נראים (או יותר נכון נשמעים) לי.)
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
strnbrg59, התרגם של זנדבנק הוא מהגרסה שבעריכת פ.נ. רובינסון.
הוא מציין שתרגם מהמקור הכתוב ב"אנגלית בינונית" (לשון המעבר מהאנגלית האנגלו־סכסית העתיקה לאנגלית החדשה). הוא אומר שלא התאפשר למצוא מקבילה בעברית לשפה הארכאית של צ'וסר מבלי לפגום ביצירה, ולכן העדיף לשמור על שפה משעשעת, במקום לנסות לכתוב בעברית ארכאית. בתרגום הוא נעזר בד"ר לורנס בסרמן, שמתמחה בספרות ימי הביניים באנגליה.
strnbrg59 (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
כל הכבוד לך, שהתמדת עד לסוף. אני מזמן החלטתי להשאיר את צ'וסר לרשות הפרופסורים וקרבנותיהם בין סטודנטים של ספרות אנגלית.

רק הערה מתקנת אחת: מה שאמרת לגבי האנגלית של צ'וסר, כאילו היא "נחשבת קרובה לאנגלית המודרנית", אינו נכון. דרגת הקושי, ואינני מדבר על פשוטי עם אלא על אמריקאי או אנגלי בעל השכלה רצינית, היא כקושי של ישראלי מול טקסט בארמית. מילים אחדות מוכרות. מילים אחרות שמזכירות לך מילים שאתה מכיר. ומילים שאינן אומרות לך שום דבר.

מהדורות של צ'וסר באנגלית יש משלושה סוגים. א', צ'וסר המקורי. ב', צ'וסר באיות מודרני. ג' צ'וסר מתורגם לאנגלית מודרנית לכל דבר. וכנראה, מה שקראת הוא תרגום לעברית של צ'וסר מהסוג האחרון. (שאלה מעניינת היא, האם קיים בכל העולם אפילו אדם אחד ששולט גם באנגלית של צ'וסר גם בעברית, מספיק טוב כדי שיוכל ליצור תרגום ישיר?)
בוב (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מסכים עם פרפר. התרגום של שמעון זנדבנק נהדר.
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
פרפ״צ אני עם יוסי, פשוט שאלה של העדפה...
יוסי (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
פרפר
אם זה לא היה כתוב בפרוזה, סביר שלא הייתי קורא אותו.
פחות מדבר אלי
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
חבל שהעדפת את העיבוד הזה על פני התרגום של שמעון זנדבנק. אני חושב שהיית יוצא נשכר מקריאת בתי השיר בתרגום איכותי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ