“וואו איזה ספר מצחיק!!!!! אלמן מזדקן - איפוליט מטבייביץ,יוצא למסע חיפושים אחר אוצר של יהלומים הטמון באחד מ12 כסאות שהיו שייכים לחמותו.על דבר האוצר נודע לאלמן כשהוא יושב ליד מיטת חמותו השנואה בעת גסיסתה. עד מהרה נדבקים אל איפוליט בחיפושיו: נוכל צעיר, יפה תואר וכריזמטי להפליא בשם אוסטפ בנדר שהופך עד מהרה לשותפו מאונס, וכן הכומר המוודא של החמות עליה השלום, שמתחרה אף הוא על מציאת האוצר. המרוץ אחר הי”

“מה נאמר על הספר הנפלא הזה? ראשית, שנדירים הם הספרים המצחיקים ובספר הזה צחקתי עד שנחנקתי ממש. שנית, שיש כאן הרבה יותר מצחוק. אִיפּוֹליט מַטְבֵייבִיץ' ווֹרוֹבְּייָנינוֹב מגלה יהלומים בביתו ומכאן מתחיל מסע מטורף, משעשע ואמיץ במסדרונות האפורים של העולם הסובייטי. התיאור של הבירוקרטיה הקומוניסטית, חוסר ההיגיון שבה, השחיתות, הפחדנות, ובעיקר מעשי הנוכלות שכולם עסוקים בהם הוא מבריק כלכך - עד שלא תהיה זו הג”

“אז מסתבר שנוכל הנפלא אוסטפ בנדר לא מת, והוא ממשיך להסתובב ברחבי ברית המועצות בשנות השלושים של המאה הקודמת ולרדוף אחרי העושר. בניגוד ל-12 כסאות משהו בספר הזה לא עובד: אולי זה התרגום של מוטי לבון שכל כך מנסה להיות מדויק, להסביר את המשמעויות ולשמור על המוזיקה - ומפספס את מה שבין השורות, אולי זה הרעיון - שפשוט מיצה את עצמו, ואולי זה אני. זה לא שלא צחקתי ושאין בספר דברים חכמים - אבל לענ"ד הוא לא מוצל”

“עד לפני כך וכך שנים הכרתי את הרוסים דרך הסרטים האמריקאים, שהקפידו להציג אותם ככבדים וקשים כאבן.ואילו אני גיליתי אצלם הומור עצמי משובח, נעימות ותאבון למזון ולחיים הטובים. "שנים עשר הכיסאות" מושפע קרוב לודאי מגוגול הגדול, בדומה ל"נפשות מתות" גם כאן יש מסע וחיפוש אחר אותם 12 הכיסאות אך זה נעשה ברחבי ברית המועצות הסובייטית. הכיסאות האלה שהיו שייכים עם עוד רהיטים מפוארים לאיש האצולה לשעבר וכיום פ”

“וואו איזה ספר מצחיק!!!!! אלמן מזדקן - איפוליט מטבייביץ,יוצא למסע חיפושים אחר אוצר של יהלומים הטמון באחד מ12 כסאות שהיו שייכים לחמותו.על דבר האוצר נודע לאלמן כשהוא יושב ליד מיטת חמותו השנואה בעת גסיסתה. עד מהרה נדבקים אל איפוליט בחיפושיו: נוכל צעיר, יפה תואר וכריזמטי להפליא בשם אוסטפ בנדר שהופך עד מהרה לשותפו מאונס, וכן הכומר המוודא של החמות עליה השלום, שמתחרה אף הוא על מציאת האוצר. המרוץ אחר הי”

“מה נאמר על הספר הנפלא הזה? ראשית, שנדירים הם הספרים המצחיקים ובספר הזה צחקתי עד שנחנקתי ממש. שנית, שיש כאן הרבה יותר מצחוק. אִיפּוֹליט מַטְבֵייבִיץ' ווֹרוֹבְּייָנינוֹב מגלה יהלומים בביתו ומכאן מתחיל מסע מטורף, משעשע ואמיץ במסדרונות האפורים של העולם הסובייטי. התיאור של הבירוקרטיה הקומוניסטית, חוסר ההיגיון שבה, השחיתות, הפחדנות, ובעיקר מעשי הנוכלות שכולם עסוקים בהם הוא מבריק כלכך - עד שלא תהיה זו הג”

“אז מסתבר שנוכל הנפלא אוסטפ בנדר לא מת, והוא ממשיך להסתובב ברחבי ברית המועצות בשנות השלושים של המאה הקודמת ולרדוף אחרי העושר. בניגוד ל-12 כסאות משהו בספר הזה לא עובד: אולי זה התרגום של מוטי לבון שכל כך מנסה להיות מדויק, להסביר את המשמעויות ולשמור על המוזיקה - ומפספס את מה שבין השורות, אולי זה הרעיון - שפשוט מיצה את עצמו, ואולי זה אני. זה לא שלא צחקתי ושאין בספר דברים חכמים - אבל לענ"ד הוא לא מוצל”

“עד לפני כך וכך שנים הכרתי את הרוסים דרך הסרטים האמריקאים, שהקפידו להציג אותם ככבדים וקשים כאבן.ואילו אני גיליתי אצלם הומור עצמי משובח, נעימות ותאבון למזון ולחיים הטובים. "שנים עשר הכיסאות" מושפע קרוב לודאי מגוגול הגדול, בדומה ל"נפשות מתות" גם כאן יש מסע וחיפוש אחר אותם 12 הכיסאות אך זה נעשה ברחבי ברית המועצות הסובייטית. הכיסאות האלה שהיו שייכים עם עוד רהיטים מפוארים לאיש האצולה לשעבר וכיום פ”