סמפרון, חתן פרס ירושלים לספרות לשנת 1997, יליד מדריד (1923), כותב בצרפתית, סופר, איש קולנוע, מחזאי, פולייקאי, גולה מספרד לאחר נצחונו של פראנקו ב - 1939, לוחם במסגרת תנועת ההתנגדות הצרפתית לשלטון הנאצי שנתפס על -ידי הגסטאפו ונשלח לבוכנוואלד, משם שוחרר בסוף מלחמת העולם. 'הכתיבה או החיים' הוא ספרו של ניצול בוכנוואלד - קרעי סיפור הנחתכים בהגות של עצם הסיפור, סביב חווית השיחרור וההישרדות של אדם שחצה את המוות ומנסה לשוב אל החיים. זהו סיפור שהוא פרי הספק באשר לאפשרות הסיפור, כי איך ניתן לגרות את הדימיון אל מה שלא ניתן לדמיין,איך ניתן להחיות בשביל הקוראים עולם שבו הרע המוחלט מתעמת עם האחווה. לא אשמה על שנותר בחיים עומדת כאן במוקד, אלא החרדה מפני החיים של יליד אין סתום, פרי מקרה שאינו ניתן לתיקון. החיים, מכאן ואילך, הם השיכחה. הכתיבה היא חזרה למוות, סירוב לחיים. "כמין סרטן זורח טרף הסיפור שעקרתי מזכרוני, פירור אחר פירור, משפט אחר משפט, את חיי... לא משום שלא הצלחתי לכתוב: אלא משום שלא הצלחתי לשרוד מן הכתיבה. רק התאבדות עשויה היתה לחתום, לשים קץ מרצון לעבודת האבל שלא הסתיימה..." סֶמפרוּן (2011-1923) הוא חתן פרס ירושלים לספרות לשנת 1997. הוא נולד במדריד וכתב בצרפתית. היה סופר, איש קולנוע, מחזאי ופוליטיקאי. הוא גלה מספרד לאחר נצחונו של פראנקו ב-1939, לחם במסגרת תנועת ההתנגדות הצרפתית לשלטון הנאצי, נתפס על-ידי הגסטאפו ונשלח לבוכנוואלד, משם שוחרר בסוף מלחמת-העולם....

המסע הגדול הוא מסעם של עצירים בקרון בהמות אל מחנה ההשמדה בבוכנוואלד. הספר, הכתוב ברוח של אמונה באדם, מעלה על נס דמויות של אנשים השומרים על צלם אנוש גם בתקופת השפל המחרידה של אירופה הנתונה תחת הכיבוש הגרמני. הספר, שנכתב צרפתית במקור, הוציא מוניטין למחברו וזיכהו בהכרה בינלאומית. ספרים אחרים, בהם ``אוטוביוגרפיה של פדריקו סנשז`` כתב בלשון אמו, ספרדית. בשנות גלותו בצרפת עסק בעיתונאות ובתרגום ושלח ידו גם בכתיבת תסריטים. חורחה סמפרון מאורה נולד במדריד ב1923-, וגלה ממולדתו בזמן מלחמת האזרחים. בעת שהותו בצרפת הצטרף למחתרת האנטי-נאצית וב1943- נעצר ונשלח לבוכנוואלד. במשך שנים רבות היה פעיל במפלגה הקומוניסטת. כיום הוא מכהן כשר התרבות בממשלת ספרד....

18 ביולי 1956. אחוזת לה מאסטרנסה, מחוז טולדו, ספרד. בני משפחת אוונדניו מחליטים לקיים בפעם האחרונה את "טקס הכפרה" המסורתי, שבמסגרתו פועלי האחוזה נידונים לשחזר את רצח חוסה מריה אוונדניו בידי אבותיהם עשרים שנה קודם לכן, עם פרוץ מלחמת האזרחים הספרדית. בטקס נוכחים גם ההיסטוריון האמריקאי מייקל ליידסון ואיש הבולשת הפוליטית רוברטו סבואסה. השניים, כל אחד מטעמיו, שואפים לחשוף את קורות משפחת אוונדניו - ובעיקר את סודותיה של מרסדס פומבו, אלמנתו המסתורית והיפהפייה של חוסה מריה. המספר, שזהותו מתבררת רק תוך כדי התפתחות העלילה, לוקח את הקורא למסע מסחרר בסיפור אהבתם של מרסדס וחוסה מריה וחושף את נסיבות מותו הברוטלי, את הקשר המעוות של האלמנה עם גיסה ואת יחסי האהבה על גבול גילוי העריות שבין ילדיו של הנרצח: לורנסו ואחותו התאומה איסבל. קורות משפחת אוונדניו, השזורים בדמויות לא בדיוניות כמו פדריקו גרסייה לורקה, אורטגה אי גאסט וארנסט המינגוויי, הן סיפורה של ספרד המלקקת את פצעיה אחרי המלחמה ההיא. חורחה סמפרון, מגדולי אנשי הרוח הספרדים בימינו, נולד במדריד בשנת 1923 למשפחת פעילים קומוניסטיים שגלתה לצרפת בתחילת מלחמת האזרחים. עם הכיבוש הגרמני הצטרף לרזיסטאנס, נלכד על ידי הגסטפו ונשלח למחנה הריכוז בוכנוואלד. אחרי המלחמה היה בכיר במפלגה הספרדית הקומוניסטית בגלות, אך פרש על רקע אידאולוגי. בשנים 1988-1991 כיהן כשר התרבות בממשלת ספרד הדמוקרטית. בשנת 1989 הוענק לו תואר דוקטור כבוד לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל-אביב וב-1997 זכה בפרס ירושלים לספרות. סמפרון חווה על בשרו את הפשיזם הספרדי, הנאציזם הגרמני והקומוניזם הטוטליטרי, וחותם ההתמודדות איתם טבוע בספריו אלו מהם שתורגמו לעברית - ביניהם 'המסע הגדול' ו'הכתיבה או החיים' - הפכו לחלק מהקנון הספרותי הישראלי.ובתסריטיו (ביניהם "המלחמה נגמרה" ו"פרשת סטביסקי"). רוב יצירותיו נכתבו בצרפתית, אך בעשרים שנה ועוד יום חוזר סמפרון לשפתו ולשורשיו הספרדים. בעברית ראו אור ספריו: המת הדרוש (כנרת, 2005) חורחה סמפרון, ניצול בוכנוולד, מגולל את מסכת הענות של אסיר שמזלו שפר כביכול: כשנכלא היה צעיר שכוחותיו עמו, לא יהודי, אסיר פוליטי, בן למשפחה ספרדית נשואת פנים, והמחנה שנשלח אליו היה נוח יחסית. בוכנוולד נחשב אפילו למחנה "פסטורלי": הוא שכן על אדמת גרמניה סמוך לבית הקיץ של גתה, ולא היו בו תאי גזים או מתקני השמדה מוסדרים. אך בתודעת המספר הוא ייצרב כמכוות אש שלא תירפא לעולם. הכתיבה או החיים (הספריה החדשה, 1994) ספרו של ניצול בוכנוואלד לוחם במסגרת תנועת ההתנגדות הצרפתית לשלטון הנאצי - קרעי סיפור סביב חווית השחרור וההישרדות של אדם שחצה את המוות ומנסה לשוב אל החיים. המסע הגדול (ספרית פועלים, 1965) תיאור מסע של 120 אסירים הסגורים בקרון בהמות אל מחנה בוכנוואלד, מסע הנמשך חמישה לילות ואבעה ימים. חורחה סמפרון נולד בספרד בשנת 1923. עזב את מולדתו לאחר נצחון הפראנקיסטים, וחי כגולה בהולנד ובצרפת. לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים לחם בשורות המאקי, עד שנאסר ב-1943 ונשלח למחנה בוכנוואלד, ממנו שוחרר רק עם תום המלחמה. המשפט הפותח: הערימה הזאת של גופות בקרון, בכאב החד הזה בברך הימנית. הימים, הלילות. אני עושה מאמץ ומנסה למנות את הימים, למנות את הלילות. אולי זה יעזור לי להתמצא איכשהו. ...

חורחה (ז'ורז) סמפרון, ניצול בוכנוולד, מגולל את מסכת הענות של אסיר שמזלו שפר כביכול: כשנכלא היה צעיר שכוחותיו עמו, לא יהודי, אסיר פוליטי, בן למשפחה ספרדית נשואת פנים, והמחנה שנשלח אליו היה נוח יחסית. בוכנוולד נחשב אפילו למחנה "פסטורלי": הוא שכן על אדמת גרמניה סמוך עלבית הקיץ של גתה, אך בתודעת המספר הוא ייצרב כמכוונת אש שלא תרפא לעולם. סמפרון, כבן עשרים בעת כליאותו, מתגבר על הרבע, הניוול, אפיסת הכוחות ושאר הרעות החולות של המחנה באמצעות היאחזות ברוח, ובעיקר מדקלם לעצמו ברגעים קשים קטעי שירה שנאצרו בתודעתו. על רקע התיאורים הפיוטיים של המחנה מתפתחת עלילה: סכנה בלתי צפויה מרפחת לפתע על ראשו של המספר, וחבריו, בעיקר הפעילים הפוליטים שבמחנה, יטוו תחבולה שתמלט אותו מן הפחת. "מצאנו את המת הדרוש!" צועק קמינסקי במשפט הפתיחה של הספר, ומכאן יובל הקורא עד סופו המפתיע של הסיפור, הממחיש עד כמה חייו של אסיר המחנות תלויים על בלימה....