סופר זה, <mark>ג'יימס לי ברק</mark>, הוא אחד הסופרים היותר טובים בג'נר ספרי מתח.אני מתפלאת שאף אחד עוד לא כתב ביקורת על סיפרו זה. הוא מצויין בכל קנה מידה. הלואי שהיו מתרגמים את יתר ספריו,הוא כתב גם את "פגאסוס נוחת" וכאן גמרו לתרגם אותו. הוא לא עוצר נשימה (כמו דיוויד מורל) מבחינת "האקשן" אך הוא כתוב בצורה שלא נותנת לך להניח אותו מהיד ומצטער כשהוא נגמר.יודעי דבר וקוראי אנגלית אומרים שכל ספר שלו יותר טוב מקודמו.

"הבטחתי לבוטס לא לחזור על התנהגותי בעבר. בדרך כלל אני נוטה לקיים את ההבטחות שלי, אבל אני רק בנאדם. אני רוצה שתבין את סוג הקשר שלנו ותצייר לך תמונה של מה עומד לקרות לך בכל פעם שניפגש בעתיד. ולכן ברוח זו – "אמרתי, וקפצתי את כף היד שבכפפת העבודה, רכנתי מעל השולחן והכנסתי לו אחת בעין והעפתי אותו לאחור על ערימת שימורי ירקות" (עמוד 300).

"דרך קנה הסוכר" מאת <mark>ג'יימס לי ברק</mark> (הוצאת עם עובד, 2004) הוא הספ

"את לא רוצחת," אמרתי.
"כולנו רוצחים," השיבה לי" (עמוד 331).

"פגאסוס נוחת" מאת <mark>ג'יימס לי ברק</mark> (הוצאת אריה ניר, 2008) הוא הספר החמישה-עשר בסדרת הספרים שכתב אודות בלש המשטרה דייב רובישו. כשהייתי בצבא קראתי את ספרו של ברק "דרך קנה הסוכר" (הוצאת עם עובד, 2004). עלילות הבלש הקשוח בין ביצות לואיזיאנה, הברים האפלים של ניו אורלינס, הבאיו (נהר) טש ושלל טיפוסים אפלים, סיפקו אסקפיזם נוח מהפעילות הסיזיפית ש

נמאס כבר מגיבור מעונה,בלש משטרה, אלכוהוליסט,בוגר מלחמה (לוטננט בויאטנם במקרה זה) מיוסר,סובל מפוסט טראומה ,אלים, עם קוד מוסרי משלו בו הוא דבק לא משנה מה, נלחם בממסד מושחת ,מעקם את החוקים, מגן על חלשים ואוהב בעלי חיים -
אז זהו שלא.
זה ספר באמת מזן אחר,
על הכריכה כתוב:"אף קורא רציני של ספרות מתח איכותית לא ירשה לעצמו להפסיד ולו שנייה במחיצתו של הבלש דייב רובישו ,אסור להחמיץ!"(BookList)

אני לא מ