לקח לי הרבה יותר זמן לחשוב מה אני רוצה להגיד עליו, מאשר לקרוא את העמודים הספורים של הסיפור הזה. אנחנו מכירים אותו - מסיפורי העבר המצמררים, ומקריאה בעיתון על מדינות אחרות. אנחנו קוראים אותו וחושבים "מה איכפת לי המדינה הרחוקה ההיא? אצלינו זה לעולם לא יקרה". ונעבור לתחזית מזג האוויר.

האלגוריה הזו מתחילה בשיחה של סתם בין שני חברים. האחד היה צריך להרדים את הכלב שלו, שאמנם היה כבר מבוגר, כי הוא לא הי

מצטרף לסקירתה של יעל.
מוסיף/ מדגיש:
ספרון קצרצר וקולע.
מבקר ומתאר את האדישות כתופעה בקרב היחיד אל
מול כוחות/ גורמי שלטון כוחניים/שתלטניים/ רודניים
בציר אחד האדישות וחוסר האכפתיות מעמיקה
ובציר השני כוחות כאלו ואחרים מתעצמים יד ביד עם היותם כוחניים יותר ויותר.
ובתוך כל זה כמובן יש את הנימה החיובית כלפי האינדיבידואליזם.
מוצלח.
והמסקנה:
מי שאינו מעוניין להתעורר לבוקר חום מוטב שיצא מאיזור