“אז ככה,
כשאנחנו קוראים יצירת מופת, לא תמיד זה כרוך בקריאה סוחפת, או בצפייה לבאות, ולא תמיד התחושה היא שממש אי אפשר להניח לספר. בדרך כלל יצירת מופת נקראת בכובד ראש. בקצב שונה. כל משפט בה דורש עיבוד והכלה, ולא כך עם ספרים מהסוג האחר. ספרים שמספרים סיפור-סוחף כובש מסתורי, שיש בו קורטוב של מתח. והכותר הזה הוא מן הסוג האחר. ספר שכתוב טוב, על ידי סופרת שבהחלט יודעת לספר סיפור. כזה שמשתף אותנו בעולם ל”