חנה קראל

חנה קראל

סופרת


1.
"לא הכרתי קודם תיאור של מרד גטו וארשה באורח מרגש וריאליסטי יותר מאשר בספר להקדים את אלוהים מאת חנה קראל", כתב העיתונאי והמבקר הידוע, רוברט ולטש. במרכז הספר עומדת דמותו של מארק אדלמן, שהיה סגן מפקד הגטו, והיום הוא רופא מפורסם המתמחה בניתוחי לב מסובכים. אדלמן, שהמחברת "דולה" ממנו את סיפורו בראיון מתמשך, מספר על חיסול הגטו ועל המרד עם כל הפרטים שהו זוכר, גדולים כקטנים, ואינו חושש להתעקש פה ושם על עובדות שנשכחו או "קושטו" מעט עם השנים, כשהמציאות הפכה להיות מיתוס. תיאור מאבקו של הגטו, שמשתלבים בו קטעים המתארים את לבטיו של אדלמן בעבודתו כרופא היום, זוכה לעוצמה אנושית נדירה כשהוא בה מפיו של אדם שראה בעיניים כלות איך הולך לאבדון עולם מלא - ומוסיף להיאבק שוב ושוב כדי לקיים נפש אחת. לאחר למעלה משלושים שנה, מסתבר, זהו עדיין אותו מאמץ "להקדים את אלוהים" במירוץ על חייו של האדם. חנה קראל היא עיתונאית מבריקה וממנהיגות אירגון "סולידאריות". היא מפרסמת מדי פעם בעיתון הורשאי 'פוליטיקה' כתבות על חיי היומיום בפולין. דרך הכתיבה האישית - דוקומנטארית שלה הביאה לה הצלחה בלתי רגילה בספרה להקדים את אלוהים, ששתי המהדורות הראשונות שלו נחטפו תוך שעות ספורות. הספר תורגם לכמה שפות וזכה בפרסים חשובים, וכם עובד לתיאטרון ומוצג במשך חודשים רבים בפני אולמות מלאים....

2.
איזולדה תעשה הכול כדי להציל את מלך לב אדום, אהבת חייה, מן השואה. בראש ובראשונה עליה לשרוד למענו. מהכורסה בבית בתה על הכרמל תסתכל לאחור ותנסה להבין כיצד עלה בידה הדבר. בקלפים וגם בחיים היה לה מזל. גם יופייה לא הזיק – אומרים שדמתה לאליזבת טיילור. ויותר מכול הועילה כנראה האופטימיות הנדירה שניחנה בה. יצירה נפלאה, המבוססת על סיפור אמתי, מפרי עטה הייחודי של הסופרת היהודייה-פולניה חנה קראל, שספרה הוכחות לקיום ראה אור בעם עובד ב-1999. "שוב מלך לב אדום אינו רק סיפור אהבה ורומן שואה. ביסודו חקירה מעמיקה ואינטימית של מסתרי האישיות – במילים אחרות, של ההישרדות הרוחנית ביקום ללא גורל. [...] אתם מחזיקים עתה בידיכם יצירת מופת." גארדיאן...

3.
"אני לא רוצה לזכור את אביך. אני לא רוצה לזכור את הזמנים ההם. גם אותך אני לא רוצה לזכור. פחדתי. הייתי מוכרחה לחיות. את מזכירה לי את הפחד. אני לא רוצה לזכור". - דברי אם לבתה, שחיפשה ומצאה אותה לאחר שנים רבות. הבת מגלה שאמה היהודייה, אשר ילדה אותה בזמן המלחמה לפולני נשוי שהסתיר אותה בביתו, אינה רוצה כלל בקשר אתה. לשכוח היא רוצה, "זאת מהמבורג", ואילו הבת רוצה לזכור דווקא. כי יש שמנסים למלט את נפשם מעברם, ויש ששבים אליו או נאחזים בו בכל כוחם, ויש אפילו מי שבודים אותו מלבם. רובם יהודים, מקצתם אינם יהודים - אבל בחיי כל אחד ואחת מהם טבוע חותמו הלא - נמחה של רצח המיליונים בידי הנאצים ועושי דברם. חנה קראל התחקתה, בעזרת שיחות, תעודות ועוד מקורות שונים, אחרי סיפורי האנשים האלה, ועל יסוד המידע שהשיגה כתבה את סיפוריה היא, שהם מזיגה המיוחדת לה של כתיבה תיעודית עם כתיבה ספרותית. כתיבה שלכאורה היא מאופקת ועניינית ולאמיתו של דבר רוויה רגשות עמוקים - חמלה, מרירות, צער וזעם על החורבן שהשחית ללא תקנה את חייהם של רבים כל - כך שנים ארוכות לאחר שכבר עבר מן העולם, לכאורה. חנה קראל נולדה ב - 1937 בוורשה. היא עיתונאית וסופרת וספריה זיכו אותה בפרסים רבים הן בפולין והן מחוצה לה. בעברית ראה אור ספרה "להקדים את אלוהים". הסיפורים שבקובץ זה לקוחים משני קבצי סיפורים שהתפרסמו ב - 1993 וב - 1995....

4.

הנושא חשוב אבל לא אהבתי כל כך את צורת הכתיבה. ... המשך לקרוא
ספר קטן גדול. אמנם סיפור שואה, לא מתאים לקריאה בכל זמן, לפחות אצלי זה כך. הספר הזה ,עוצמתו בצמצום שאך מבליט את גודל הזוועה מביא אותה לתמצית מ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
אני קורא ספר לא-ארוך שנדמה בתחילה שהוא פרי הדמיון אבל רק בהמשך אני מגלה שאת הסיפור "הזה" כאילו קראתי כבר בעשרות גרסאות שונות... חנה קראל הסו... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
היא מגיעה למסקנה שחייה הם נושא לספר. או אפילו לסרט. פעם בשנה יש לה חופשה, תמיד בקיץ. היא מקדישה אותה לחיפוש אחר סופר טוב. הסופר אומר שאמנם ... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
דמעות בעיניים באוטובוס בדרך לעבודה, דמעות בעיניים בדרך אל ההורים בירושלים, דמעות בעיניים על ספסל בשדרה. זה סרט תיעודי, או חקירת עיתונאית... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ