איך אפשר לכתוב סקירה על הספר הזה?

אני עוקב וקורא את ספרי "תשע נשמות" ו"זיקית" קודמתה מזה שנים. הפורמט הקצר, הבחירות המסקרנות, אהבת הספרות.
אני ניגש אל הספר הזה לאחר שכבר התוודעתי לסיפור שמאחוריו ומתחיל לקרוא.

בדר"כ אני נוהג בספרים שאני קורא לסמן משפטים יפים, כתובים יפה, מעלים מחשבות.
אני מוצא את עצמי אחרי מספר דפים מתייאש ומפסיק לסמן.

קצב הקריאה שלי מהיר.
אני מוצא את עצמי נאלץ להא

התוודעתי לספר המיוחד,כיוון והמחבר היה איש מיוחד. <mark>יונה אלון</mark>, גמלאי של רשות השידור, נולד ב-1935 בקיבוץ עין שמר-נפטר בשנת 2013. המחבר ועורך ההוצאה נפגשו כמעט באקראי,וכך התוודע אוריאל קון בעל הוצאת "תשע נשמות",לאיש המוזר, לאיכותו, ובעיקר לכתביו. <mark>יונה אלון</mark> המחבר,מאז שיצא לגמלאות כתב - 28 מחברות שמגוללות את דרמת חייו השגרתיים שלו ,שנפרטו ב-14 אלף עמודים כתובים בכתב יד — מתעגל, עדין, מדויק — ללא מחיקות

כך להישאר לעולם – <mark>יונה אלון</mark>.

מה יש בספר קטן של מחשבות שהופך אותך לפתע לקורא איטי, קורא שמתמזג עם המילים. אתה הופך בעצמך לחסכן קריאה, רק שלא יגמר. "כך להישאר עולם" הוא הספר שתמיד הייתי רוצה לכתוב אותו עבורי. אולי כי הוא ספר של השלמה, זה אתה ואלה המילים שלך נטולות אגו מלאות ומעוף ואפופות מחשבה. לכתוב ספר כזה כנראה יש לוותר על מרחבי החיים ולחיות בהתאם למילים שרוחשות בך. ספר מרחב עדין ועז רגש, מנ

פנינה לא מוכרת דיה. קטעי יומן על הליכתו היומיומית לספריה הלאומית, במשכנה הישן, על הדיאלוג שלו עם היצירות שהוא קורא, ובעיקר על ההשפעה של הקריאה עליו. זו כתיבה עם קמצוץ ניו ג'ורנליזם, כלומר הוא כותב על עצמו בתוך החוויה, כולל הכריך שהוא אוכל בספריה, בהפסקה מהקריאה, הצעיף שאשתו נותנת לו לפני שהוא יוצא לספריה בחורף, ההליכה בקור בחורף, הרגליים הרטובות, קשיי ההזדקנות ועוד. הכתיבה שמפגינה מודעות בלתי פוסק